לוח עברי - פרשת השבוע פרשת זכור ה'תשע"א בס"ד בשבת שלפני פורים אנו קוראים בתורה את פרשת "עמלק" – "זכור את עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים, אשר קרך בדרך ויזנב בך את כל הנחשלים אחריך ואתה עייף ויגע..." ומסיימת – "תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח".  פרשת שמיני ה'תשע"א בס"ד אמרות ה' אמרות טהורות "אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה את הגמל כי מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס טמא הוא לכם וכו' ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ושוסע שסע פרסה והוא גרה לא יגר טמא הוא לכם". וכתוב במדרש רבה פרשת אמור (פרשה כו' סימן א') ר' תנחום בן ר' חנילאי פתח: אמרות ד' אמרות טהורות וכו', אמר רבי יודן בן מנשה אף כשבא לפתוח להם בסימני בהמה טמאה לא פתח אלא בטהרה, את הגמל כי לא מפריס פרסה הוא אין כתיב כאן, אלא כי מעלה גרה (מתחילים עם סימן הטהרה) את השפן כי לא מפריס פרסה הוא אינו אומר, אלא כי מעלה גרה וכן הארנבת וכן החזיר, וזהו פירוש "אמרות ד' אמרות טהורות". המדרש הנפלא הזה בא לאלפינו בינה שתמיד יש להתחיל מקודם בצד הטוב שיש בכל דבר כדי שאמרותינו יהיו טהורות כמו "אמרות ד' אמרות טהורות".  פרשת תזריע ה'תשע"א בס"ד הרב שמואל רבינוביץ זאת תורת היולדת בתרי"ג מצוות הכוללות עשה ומצוות לא תעשה נצטווינו בתורה, בהם עיקרי הדת והאמונה, אך בודדות הן הפרשיות הנקראות "תורה", כמו פרשתנו המסיימת את הלכות היולדת במילים "זאת תורת היולדת"- והשאלה הנשאלת במה התייחדה היולדת שהלכותיה ודיניה הוגדרו: "תורת היולדת" ?  פרשת מצורע ה'תשע"א בס"ד "מי האיש החפץ חיים" בפרשתינו ישנה הוראה לכאורה תמוהה, שאם הצרעת מכסה את כל הגוף "טהור הוא", כמו שנאמר: "אם פרוח תפרח הצרעת בעור וכסתה... את כל עור הנגע... וטהר את הנגע, כולו הפך לבן טהור הוא". בעוד שאם הנגע פגע רק בחלק קטן מגוף האדם טמא הוא, יש להבין, הרי ההיגיון אומר להיפך?! אם נטמא את האדם אשר צרוע רק בחלק מגופו הרי ק"ו שיש לטמא את האדם אשר כל גופו מכוסה בצרעת?  פרשת קדושים ה'תשע"א בס"ד את שבתותי תשמורו פרשת השבוע פותחת בצווי: "איש אימו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו אני ה'". חז"ל הסבירו את הסמיכות בין מצוות כיבוד אב ואם לבין שמירת השבת, שלמרות שיש לכבד ולירא מאב ואם, אולם אם אומרים לך הוריך חלל את השבת ח"ו אל תשמע להם, שהרי הם ואתה מחויבים בשמירת שבת קודש. |
לוח עברי
חגים ומועדים
