לוח זמנים לחשיפהכ"ח באייר, תשכ"ז, 7/6/1967 09:30 - אל"מ מוטה גור ז"ל, מפקד חטיבת הצנחנים, צופה מהר הזיתים אל הר הבית ואומר למפקדי הגדודים: "אנו עולים על העיר העתיקה, אל הר הבית ואל הכותל המערבי. אלפי שנות היסטוריה התפלל העם היהודי לשעה הזו." רחבת הכותל המערבי אז לא הייתה אלא סמטה צרה שכל אורכה אינו אלא 28 מ' ורוחבה 3.60 מ' בלבד. הצפיפות הייתה רבה אך השמחה גדולה. לקראת חג השבועות, הוא הרגל הראשון, ימים אחדים לאחר שחרור ירושלים, נעור החשש שמא תהיה הרחבה צרה מהכיל את המוני בית ישראל שיבואו לפקוד את ירושלים. אל"מ שלמה להט (ציץ') מושל ירושלים וסגנו סגן אלוף שמואל אלבק הציעו לרשויות האזרחיות להרוס את שכונת המוגרבים הצמודה לכותל המערבי ולהכשיר את השטח לרחבת תפילה גדולה.
שבועות תשכ"ז - שערי העיר העתיקה נפתחים לתנועה חופשית של אזרחים. יותר ממאתיים אלף איש מגיעים בהתרגשות רבה אל הכותל המערבי.
ח' בתמוז תשכ"ז, 16/7/67 - הממשלה מחוקקת את 'חוק שמירת המקומות הקדושים תשכ"ז- 1967'. החוק קובע את המותר ואת האסור בכותל המערבי ובאזור הסמוך אליו. האחריות לכותל המערבי, סדריו, תחזוקתו וניהולו עוברת מן הרבנות הצבאית אל משרד הדתות בראשותו של ד"ר זרח ורהפטיג ז"ל.
אב תשכ"ז אוגוסט 1967 - הרב יוסף משה שכטר זצ"ל מתמנה לשמש רב הכותל המערבי.
ל' באב תשכ"ז, 5/9/67 - מחשש להתמוטטות מבנים ישנים הצמודים לכותל ניתנת הוראה להרוס את שרידי המבנים שעוד נותרו בדרום רחבת הכותל ולהוציא את בית 'עבו סעיד' הצמוד לשער המוגרבים. פרופ' בנימין מזר מהאוניברסיטה העברית מתמנה לשמש ראש המשלחת הארכאולוגית לחפירות בכותל הדרומי ובכותל המערבי. לאחר משא ומתן עם משרד הדתות הוחלט לערוך שתי חפירות:
תשרי תשכ"ח, אוקטובר 1967 - מתקבלת החלטה להעמיק ולחפור עד מטר וחצי מתחת לפני רחבת הכותל ובכך לחשוף נדבכים שהיו קבורים באדמה, להגביה את חלקו הגלוי של הכותל ולבסוף לרצף באבנים את מתחם רחבת התפילה הסמוך לכותל המערבי. מתגלים ממצאים אחדים מהתקופה העות'מאנית. לאחר החפירה מכסים את השטח אדמה ולמשך חודשים אחדים משמש המקום עזרת נשים. עזרת הגברים ממוקמת בדרום הרחבה. שר הדתות מגיע להסכמה עם אגף העתיקות בדבר יישור השטח המוגבה בין דרום הרחבה לצפונה. עם השלמת החפירות בצפון הרחבה נחשפים הכניסה והקמרונות שמתחת לבניין 'המחכמה'. פינוי שפכי האדמה בפי הקמרונות מוביל את החופרים אל מחילות, אולמות ומנהרות תת-קרקעיות. הקמרונות שנחשפו אז הם כיום המבואות לשטח המקורה שבעזרת הגברים (אולם התפילה בקשת וילסון).
כסלו-אדר, תשכ"ח, 12/67-3/68 - סקר ראשון של המחילות והמנהרות מתחת לבניין 'המחכמה' ובקשת וילסון. ד"ר אריה קימלמן, מומחה למשפט עברי ולתולדות ירושלים,משכנע את שר הדתות להורות על פינוי שפכי העפר ומצבורי הפסולת מקשת וילסון ומן החללים שבתחומה.
כ"ז בניסן, תשכ"ח, 25/4/68 - חברת משה"ב מקבלת את עבודת החשיפה של חללי קשת וילסון ופינוי הפסולת מהם. המהנדס הרב מאיר קוזניץ מונה לשמש מהנדס מפקח מטעם משה"ב. מהנדסים נוספים שהיו מעורבים בחשיפת המנהרות: מר לוביץ', מר קסין, מר דוד לב, מר אריה יקונט ז"ל ומר נפתלי קידרון. יותר מעשרים שנה מילא מר פנחס זילברגר את תפקיד מנהל העבודה.
ט' בתמוז תשכ"ח, 5/7/68 - הרב מאיר יהודה גץ זצ"ל, מתמנה לשמש הרב הממונה על הכותל המערבי.
כ"ה בתשרי תשכ"ט, 17/10/68 - מתקבלת החלטה לפתוח את אולם התפילה בקשת וילסון ואת החללים הסמוכים לה לציבור הרחב. הארכאולוג מאיר בן דב מתמנה לשמש ארכאולוג מפקח במנהרות הכותל.
תש"ל, 1969 - מפנים מעפר את חלל השער המוביל מן הקשת צפונה. כך מתחיל השלב הראשון בחשיפת מנהרת הכותל. העבודה נעשתה באטיות רבה וההספק - חצי מטר ביום בממוצע.
ג' בטבת תשל"א, 31/12/70 - מתקבלת החלטה ליישר את ראש הכותל המערבי לקו אחיד ולא להוסיף נדבכים נוספים.
טבת תשל"ו, 12/75 - נחשף קטע הכותל אל מול מקום קודש הקודשים.
תמוז תשמ"א, 8/81 - נגלית מנהרה מאחורי שער וורן, הידוע כבור מס' 30 על פי סקר בורות המים של וורן במאה ה-19. כעבור ימים אחדים נסתם הפתח אל המנהרה.
תשל"ח, 1978 - קבוצות ראשונות מגיעות לבקר במנהרות הכותל. מסלול הביקור מקיף אז את מעבר הסתרים, חדר החשמונאים והאולם הגדול - מן האבן הגדולה עד אל מול קודש הקודשים.
תשמ"ב, 1982 - החפירות נפסקות בהוראת משרד הדתות ובמנהרות נעשות רק עבודת אחזקה ובטיחות.
תשמ"ה, 1985 - שר הדתות, מר זבולון המר ז"ל, מורה לחדש את החפירות צפונה.
תשמ"ח, 1988 - ממשלת ישראל מקימה את 'הקרן למורשת הכותל המערבי'. הקרן קובעת לה יעד להנחיל לכל חלקי העם את הערכים הגלומים במורשת הכותל המערבי, לתחזק את מנהרות הכותל ולהכשירן לביקורים וכמו כן לפתח מערכי חינוך והדרכה בעבור המבקרים.
תש"ן, 1990 - מתחילים בריצוף הרחבה העליונה של הכותל.
כ"ח אייר תשנ"א - נחנך במנהרות הכותל, דגם המקדש. מבנה המקדש תוכנן על ידי הרב זלמן מנחם קורן, על פי המסקנות של מחקריו בעניין. פרופ' דן בהט תכנן את השטח שמחוץ לכתלים, וזאת על סמך הממצא הארכיאולוגי הקיים. הדגם נבנה ע"י מר אבי קדר, מערכות החשמל והמכניקה תוכננו ונבנו על ידי מר משה זילברשטיין ז"ל. את הדגם עיצב מר דוד גפני.
תשרי תשנ"ז, ספטמבר 1996 - באישור ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו נפתחת לשימוש היציאה הצפונית של מנהרות הכותל, ומאותה עת יש למנהרות כניסה בדרום ויציאה בצפון - כך ניתן להגדיל את מספר המבקרים במנהרה ולקצר את משך השהות בה.
תשס"ד, 2003/2004 - כמענה לדרישת הציבור וכדי להגדיל את השטח העומד לקיום טקסים לאומיים ומשפחתיים - ובמיוחד טקסי בר המצווה הנערכים בכותל בימי שני וחמישי בכל שבוע - מתקבלת החלטה להרחיב את רחבת התפילה. העבודות הסתיימו ביום ירושלים תשס"ד (2004).
|
                              |
הזמן סיור