הקרן למורשת הכותל המערבי

פרשת קדושים ה'תשע"א

פרשת קדושים ה'תשע"א

בס"ד

הרב שמואל רבינוביץ
רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

את שבתותי תשמורו

פרשת השבוע פותחת בצווי: "איש אימו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו אני ה'". חז"ל הסבירו את הסמיכות בין מצוות כיבוד אב ואם לבין שמירת השבת, שלמרות שיש לכבד ולירא מאב ואם, אולם אם אומרים לך  הוריך חלל את השבת ח"ו אל תשמע להם, שהרי הם ואתה מחויבים בשמירת שבת קודש.

ברור שהחיוב לשמור את השבת גם אם אב או אם מצווים על בנם לא לעשות כן הינה רק דוגמה, ואין לשמוע להורים להפר כל מצווה ממצוות התורה. א"כ מדוע נבחרה דווקא השבת לשמש כדוגמה לכך שאסור לשמוע להורים לעבור חלילה על אחת ממצוות התורה?

י"ל שכוחה של השבת כה גדול עד שביכולתו להשפיע על מצוות כיבוד אב ואם ועל כל מצוות התורה האחרות. כלומר: אם הורים רוצים כי ילדיהם יתנהגו כלפיהם כראוי, יכבדו ויראו מהם, ובכלל יהיו בעלי מידות תרומיות, יראי ה' ומקיימי תורה ומצוות, עליהם לחבר אותם לשמירת השבת שבכוחה להשפיע על האדם בכל הליכותיו והנהגתו והיא המרוממת אותנו על כל המעשים. ככל שהאדם מחובר לעומקה ושורשה של קדושת השבת כך כל הנהגתו קדושה היא כי ממנה מתברכין כל הימים, וממנה שואבים חיות למעשינו והנהגתנו.

תלאותיהם של ישראל מי ימנה! אחת התקופות הסוערות והמשפילות שחוו יהודי אשכנז הייתה שערוריית עלילות הדם. באותה עת, דמם של ישראל הותר כהפקר. כל מנהיגי השלטון חברו יחד להתיר חוקית את שלטון השקר. חטיפות יהודים, פוגרומים, שיטנות, שבי וביזה נעשו למעשים שבכל יום.

באותה תקופה, זכה העם היהודי למנהיג מופלא הלא הוא המהר"ל מפראג. קדושתו הנוראה ולמדנותו, הביאה לעם היהודי שפע רוחני. בעיר פראג אשר כונתה באותם ימים ירושלים של מטה, העריצו הכל את דמותו של רבם הקדוש. ולנוכח עלילות הדם יצר באותה עת המהר"ל את הגולם. דמות מיוחדת בתכונות יחודיות אשר השאירו אותו במעמד של 'גולם', לא אוכל ולא שותה, לא מדבר ולא גדל... ועם יכולות מופלאות, וכוחות עצומים אשר ניטעו בו לצורך הצלת העם היהודי.

מסופר כי בכל ערב שבת היה המהר"ל מוציא את השם הקדוש שהיה תחת לשונו של הגולם, ובכך חזר הגולם מיידית להיות חומר קרוץ אשר שוכב על האדמה ללא יכולת תנועה, רק לאחר השבת, היה משיב לתוך פיו את השם הקדוש והיה הגולם שב על עומדו כבתחילה. המהר"ל היה נזהר בזה מאוד, שלא תעבור על הגולם שבת בעודו במתכונתו. למה? כי לשבת יש כח עצום שהיא מחיה ונותנת תוקף וממסדת כל דבר על עומדו, ואם חלילה היה עובר על הגולם שבת קודש, הוא היה עלול לקבל כוחות של חיים והיו יכולים לטעות בו. שכן מוות לא היה שולט בו כבשאר בני אדם, וצרכים של בשר ודם גם אין לו,ועלול היה להביא קלקול שיטעו בו כבמין עבודה זרה, חלילה וחס. לכן, נזהר ונשמר המהר"ל הקדוש, שלא להשאיר את הגולם בקיומו מעת הכנס שבת קודש ועד לאחר צאתה.

כך נשארו סגולותיו זמניות ויכולותיו קצובות כשהוא כלי בידי המהר"ל הקדוש. פעם אחת, נשמט מזיכרונו של המהר"ל לעשות פעולה זו, והוא הלך לבית מדרשו, ה"עלטנוי שול", לתפילת שבת קודש כהרגלו. הפליגו בתפילה וכבר סיימו שם "לכה דודי", ו"בואי בשלום" ... וכשהחלו לומר "מזמור שיר ליום השבת" נזכר המהר"ל בשכחתו ונזדעזע. הוא קרא למשמשו ואמר לו כי ידפוק על הבימה ויכריז כי המהר"ל מודיע שעדיין לא נכנסה השבת! המשמש אכן עשה זאת, דפק על הבימה והכריז את דברי הרב הקדוש. אחר התבונן הצדיק בשמים, ואמר: "הנה מכריזים בשמיים שעדיין לא נכנסה שבת", ורווח לו כי ראה שמעשיו רצויים בעליונים.

מיד ציוה למשמשו שיעלה לעליית הגג, בה ישב באותה שעה הגולם, ויעשה את פעולת הוצאת השם הקדוש, וכך היה. מיד לאחר שעשה זאת המשמש חזר המהר"ל ואמר: מזמור שיר ליום השבת. לזכר אותו עניין גדול, תיקנו מאז בבית הכנסת העתיק בפראג, לומר פעמיים "מזמור שיר ליום השבת" ("מבואו ועד צאתו").

למדנו כי אפילו גולם אשר נוצר בכוונה תחילה להיות כלי להצלת ישראל, אם רק הייתה עוברת עליו שבת – חשש המהר"ל שיקבל חיות תמידית. על אחת כמה וכמה עם ישראל, כאשר אנו זוכים לקבל את השבת ולחיות בה במדרגת בניו אהוביו, כמה תוקף וחיות זוכים אנו לקבל בשבת קודש ?! , לשבת קודש יש כח להחיל את כל ההשגות שנשיג, כך שיהיה להן חיות ותוקף ויהיו ממוסדות בנו.

בימי ספירת העומר אנו מונים גם ימים וגם ושבתות, כפי שנאמר בתורה: שבע שבתות תמימות תהיינה, שכן השבת היא מקור דרגתו הרוחנית של היהודי, ואם אנו רוצים להיטהר ולהתקדש בקדושה של מעלה ולתקן את נפשותינו ורוחותינו מכל סיג ופגם עלינו לשאוב מן השבת את הקדושה. על כן צווינו לספור ימים ולספור שבתות, כדי שהימים יקחו את קדושתם ממקור הקדושה – היא השבת. כפי שאנו אומרים ב"אנא בכוח" : "יחיד גאה לעמך פנה – זוכרי קדושתך". בעת שאנו עומדים ומתחננים לבורא עולם "יחיד גאה לעמך פנה" מיד מצרפים אנו ומוסיפים את השבח והמעלה אשר ניחנו בה: "זוכרי קדושתך"- שמתענגים אנו בקדושת השבת. כי השבת היא מקור הקיום שלנו.         



הדפסה  חזרה
לקבלת מידע ועדכונים מהכותל המערבי: