פרשת בא – תשע"ו חירות שלילית, חירות חיובית – פרשת בא
הרב שמואל רבינוביץ
רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
במילים חגיגיות מספרת לנו התורה על האירוע המופלא, החד-פעמי, של 'יציאת מצרים': "ויהי מקץ שלושים שנה וארבע מאות שנה, ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות ה' מארץ מצרים... ויהי בעצם היום הזה, הוציא ה' את בני ישראל מארץ מצרים על צבאותם." (שמות יב, מא-נא) הסתיימה לה תקופה קשה, תקופה של עבדות והשפלה, תקופה בה דוכאו האדם היהודי והלאום היהודי עד עפר. גם אנו, כמי שקוראים את הסיפור לאחר אלפי שנים, משמיעים אנחת רווחה כשהחלק הקשה הזה בסיפור כבר מאחורינו. 'יציאת מצרים' היא אירוע בעל משמעות עצומה עבור כל יהודי, שכן באותם ימים חווה העם היהודי את השגחתו המיוחדת של אלוקים ואת טיפולו המסור, כשהוציא אותנו"ביד חזקה ובזרוע נטויה" משעבודם של המצריים.
חישוב מסלול מחדש – פרשת בשלח הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשת השבוע פותחת בנושא שולי לכאורה: שיקולי קביעת מסלול המסע של עם ישראל ממצרים לארץ ישראל, שכונתה אז "ארץ כנען". הדרך הקצרה ביותר ממצרים לארץ ישראל היא כמובן צעידה בכיוון ישיר מדרום לצפון. אך אלוקים לא היה מעוניין שעם ישראל יצעד בדרך זו, משום שמסלול זה יפגיש את העם עם הפלישתים, שישבו בדרומה של ארץ ישראל, לחופי הים התיכון. הפלישתים בוודאי לא ישמחו על בואם של בני ישראל ויפתחו עמם במלחמה, והעם שזה עתה שוחרר מהעבדות ארוכת-השנים במצרים, לא פיתח עדיין חוסן נפשי להילחם. סביר יותר שכאשר תתחיל המלחמה, ייכנעו היהודים וישובו למצרים בראש מושפל. הסיכון במסלול זה היה רב מדי, ולפיכך תוכנן מסלול חילופי: צעידה מזרחה, דרומה, ולאחר מכן חציית נהר הירדן ממזרח למערב.
התמרור המקראי – פרשת משפטים הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשת 'משפטים' אותה נקרא בשבת הקרובה, היא בעצם ספר בפני עצמו, ספר חוקים. בפרשה זו מכונסים עשרות חוקים השייכים לקטגוריית "בין אדם לחברו", שלכאורה אינם עוסקים באופן ישיר בתחום הדת, אלא בתחומי חברה, מוסר, יחסים אנושיים, הלכות שופטים ועוד. אין זה מקרה שפרשה זו מופיעה מיד לאחר "מעמד הר סיני" עליו קראנו בשבת שעברה. על פי התיאור המקראי, זה אכן היה סדר הדברים: החוקים הראשונים שניתנו לאחר "מעמד הר סיני" היו דווקא חוקים חברתיים, המגלמים עקרונות של חסד, משפט וצדקה.
בס"ד פרשת תרומה – תשע"ו מהיכן התורה יוצאת? פרשת תרומה הרב שמואל רבינוביץ – רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
פרשת השבוע נראית במבט ראשון כמו תכנית אדריכלית שבה מתוארים פרטי-פרטים של תכנית בניית המשכן וכליו. המשכן, הלא הוא המקדש הזמני שבו עבד העם את אלוקים עד בניית המקדש הקבוע, על הר הבית בירושלים. על פי התכנית – ששימשה מאוחר יותר גם כדגם לבניית המקדש בירושלים – היה המשכן מחולק לשלושה אזורים: האזור החיצוני המכונה "עזרה" שימש בעיקר להקרבת קרבנות. האזור הפנימי המכונה "היכל" הכיל מזבח נוסף, שולחן ועליו לחם, ומנורה. האזור השלישי והמקודש ביותר – אליו הותר להיכנס רק לכהן הגדול ביום כיפור - כונה "קודש הקודשים" ובו היה פריט אחד בלבד: ארון שבתוכו מונחים שני לוחות הברית שעליהם חרוטים 'עשרת הדברות' שנאמרו ב'מעמד הר סיני'. ארון זה מכונה "ארון העדות", מפני שבתוכו הונח ה'עדות' לנתינת התורה: שני לוחות הברית.
קדושה ויופי הרב שמואל רבינוביץ רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
אם פרשת השבוע שקראנו בשבוע שעבר נראתה לנו כמו תכנית אדריכלית, הרי שהפרשה שנקרא בשבוע הנוכחי מפתיעה אף יותר. במבט ראשון היא עושה רושם של קורס לעיצוב אופנה. אנו מוצאים בה רשימה ארוכה ומפורטת של בגדי הכהונה - הבגדים שאותם לובשים הכוהנים בשעת עבודתם במקדש, כאשר כל בגד צריך להיעשות מחומרים מסוימים, להיארג ולהיתפר בצורה מסוימת. ברשימת בגדי הכהונה אנו קוראים על מערכת של ארבעה בגדים המוגדרים "בגדי כהן הדיוט [= פשוט]" וכוללת כובע, כתונת, מכנסיים ואבנט [= חגורה]. בשל מערכת "בגדי הכהן הגדול" מצטרפים ארבעה בגדים נוספים: מעיל עליון, אפוד [כעין סינר], חושן [תכשיט המונח על החזה ועליו חקוקים שמות שנים-עשר השבטים המרכיבים את עם ישראל] ו'ציץ' [סוג של כתר שעליו חקוק "השם המפורש" של אלוקים].
לוח עברי
חגים ומועדים
