לוח עברי - חגים ומועדים

בס"ד

הרב שמואל רבינוביץ
רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

פנה אל התלאות ואַל לחטאות

כשהשנה נמוגה באופק ושוקעת בתהום הנשיה, משתלטת עלינו תחושת ההחמצה, כאב הפרידה מעורר רגשי חטאה. שנה שלימה הלכה אל מחוזות העבר ולא נוצלה כראוי, אימת הדין חודרת אל הלב ואנו "זוחלים ורועדים מיום בואך".

בס"ד

הרב שמואל רבינוביץ
רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

לפני ה' תטהרו

מידי שנה בשנה חוזרת על עצמה אחת התופעות הפלאיות ביותר, העומדת כחריג מוחלט למה שמוכר לנו כאן בארץ ישראל, זו התנהגות העם היהודי כולו ביום הכיפורים, דממה תקשורתית, תחושת קודש כללית, המשולבת באחדות, שכמותה איננו מוצאים בשום צורה ואופן בכל זמן אחר. עם ישראל מקדש את יום הכיפורים מקצה אל קצה, "הכל מודים ועוזבים כרישומך". ממקור פנימי ועמוק מצטרפים גם הרחוקים אל פוקדי בית הכנסת הקבועים, כולם חוזרים להיות "מיחדך בעולמך" ואנו מבקשים בזכות זו: לעוון נידחים מחה.

בס"ד

הרב שמואל רבינוביץ
רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

"כי בסוכות הושבתי את בני ישראל"

"למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל". מצוות הסוכה נקבעה לא בעת יציאת מצרים – בחודש ניסן אלא בחודש תשרי, עת האדם משלים את תוצרת שדהו ואוסף את יבולו לביתו. דווקא אז יוצא האדם מדירת הקבע לדירת העראי, כי בעת הזאת המסר של הסוכה הוא משמעותי ועמוק יותר ומפרשים רבים האריכו לבאר זאת. זאת ועוד, דווקא חג זה נקרא: זמן שמחתינו, ועליו נאמר: ושמחת בחגיך והיית אך שמח, וגם זאת יש להבין מדוע דווקא בחג זה נצטווינו כל כך על השמחה?

בס"ד

הרב שמואל רבינוביץ
רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

גאל ישראל

הרב הקדוש מסדיגורא זי"ע, היה נוהג לספר מדי שנה בשנה, בליל בדיקת חמץ, סיפור זה: בכפר אחד שליד קולבסוס, דר יהודי אחד שחכר את בית המזיגה של הפריץ. שנה אחת לא היה בידו לשלם את דמי החכירה. הפריץ שלח כמה פעמים לבקש את דמי החכירה, ולבסוף אף איים עליו קשות.

הרב שמואל רבינוביץ
רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

כעיר שחוברה לה יחדיו
בהזדמנויות רבות מבטא העם היהודי את רגשותיו וגעגועיו לבירתו – ירושלים. רגשות וגעגועים הבאים לידי ביטוי במועדי ישראל, כאשר אנו שרים "לשנה הבאה בירושלים" בסיומו של ליל הסדר בחג הפסח, וכשאנו שרים ורוקדים זאת שוב בסיומו של יום כיפור.