לוח עברי - העמוד לא נמצא

לראות את האור בקצה המנהרה
בפרשת השבוע אנו פוגשים את משה רבינו המופיע במצרים ופונה אל עם ישראל, עם העבדים המשועבד בעבודת פרך, כשבפיו בשורה מפתיעה הנאמרת על ידו בשמו של אלוקים:
אני ה', והוצאתי אתכם מתחת סיבלות מצרים, והצלתי אתכם מעבודתם, וגאלתי אתכם, ולקחתי אתכם לי לעם... והבאתי אתכם אל הארץ... ונתתי אותה לכם
(שמות ו, ו-ח)

 

פרשת השבוע – פרשת בא – כמו הפרשה הקודמת, פרשת וארא, משופעת בניסים החורגים מחוקי הטבע. מכת ארבה – המוני חגבים שהגיעו למצרים וכיסו את שמיה; מכת חושך – שלושה ימים בהם לא זרחה השמש במצרים; מכת בכורות – מוות פתאומי של כל בכורי מצרים ברגע אחד; והנס הגדול מכולם – שחרור עם ישראל מהעבדות והוצאתם ממצרים, בדרכם אל ארץ כנען, כפי שכונתה ארץ ישראל באותם ימים.

לחם מן השמים – פרשת בשלח
עם ישראל שלפני מספר ימים שוחרר באורח פלאי מהעבדות ויצא ממצרים, חצה את ים סוף והגיע ל...מדבר! כפי שכולנו יודעים, אין אפשרות להתקיים במדבר בדרך טבעית. המדבר הצחיח נטול מקורות מים, ואף צמחים ראויים למאכל כמעט שאין בו. העם נתקל בבעיה קשה ופונה למשה רבינו בתלונה:
מי יתן מותנו ביד ה' בארץ מצרים... כי הוצאתם אותנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב

מסרים חינוכיים מפי יתרו – פרשת יתרו
כהקדמה לסיפור המרכזי של פרשת 'יתרו' – "מעמד הר סיני", שהיה המעמד ההיסטורי הגדול ביותר בכל הזמנים, אנו קוראים בתורה את סיפורו של יתרו, חותן משה המגיע ממדין ארצו ומצטרף לעם ישראל שזה עתה יצא ממצרים ונמצא בתחילת דרכו אל הארץ המובטחת, ארץ ישראל.

פרשת משפטים

"שלא עשני עבד"
הפרשה הראשונה שנאמרה לעם ישראל לאחר מתן תורה עוסקת בדיני העבד והאמה העבריים. ה"בית ישראל" זצ"ל היה אומר שלפיכך נכתבה פרשה זו בראש דיני המשפטים, להצביע על עיקרון המחויבות שלנו להיות משועבדים כליל לעבודת ה' . ביציאת מצרים נקבע הכלל הגדול "כי לי בני ישראל עבדים" ואל לו לאדם להמיר עבדות רצויה זו בהשתעבדות לבשר ודם או לקנינים חומריים כלשהם, עבדי הם – ולא עבדים לעבדים.