לוח עברי - העמוד לא נמצא פרשת מטות ה'תשע"א בס"ד "ועצת ה' היא תקום" משה רבינו מצווה לנקום את נקמת בני ישראל במדינים לפני פטירתו. ומפרש רש"י שאף על פי ששמע שמיתתו תלויה בדבר, עשה זאת בשמחה ולא איחר או דחה את המשימה. לכאורא מנין לו לרש"י שמשה עשה זאת בשמחה, שמא עשה זאת מתוך עצבות אך פעל מידית משום ציווי הקב"ה.  פרשת מסעי ה'תשע"א בס"ד בית הספר לאורחות חיים "אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאותם ביד משה ואהרון. ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה' ואלה מסעותיהם למוצאיהם". יש להבין לשם מה כתבה תורה פרשה מיוחדת המסכמת את מסעי בני ישראל לארץ ישראל, הלא לכאורה עיקר המסעות היו כדי להגיע אל הארץ המובטחת, ולשם מה להאריך בציון מקומות החניה השונים שחנו בהם בדרכם אל הארץ?  שבת חזון ה'תשע"א בס"ד "ציון היא דורש אין לה" "המזכירים את ה' אל דומי לכם, ואל תתנו דומי לו עד יכונן ועד ישים את ירושלים תהילה בארץ" (ישעיה ס"ב). החתם סופר פירש פסוק זה ואמר, שהבכי והצער של אבלי ציון המתאבלים על החורבן הוא עצמו הגורם ומזרז את בנינה של ירושלים.  פרשת ואתחנן ה'תשע"א בס"ד "ושננתם לבנך - ודברת בם" פרשה הראשונה של קריאת שמע שבה יש קבלת עול מלכות שמים נאמרה בפרשתנו. אמנם בשו"ע (או"ח סימן ס' סעיף ה') נפסק: שהקורא את שמע ולא כיוון ליבו בפסוק ראשון שהוא "שמע ישראל" לא יצא ידי חובתו, והשאר אם לא כיוון ליבו... יצא", זהו רק בדיעבד, אך לכתחילה יש לקרוא קריאת שמע בכוונה, באימה, ביראה ברתת ובזיע. והנה בפרשה הראשונה נאמר: "ושננתם לבניך ודברת בם, בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך". ונשאלת השאלה מדוע פתח בלשון רבים: "ושננתם", ומסיים בלשון יחיד: "ודברת בם", שמתייחס לכאורה אל האב ולא אל הבן, הרי מטרת השינון לבנים כדי שידברו בם ?  פרשת עקב ה'תשע"א בס"ד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו פרשת השבוע נפתחת בשכר על קיום המצוות, וכך נאמר: "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם, ושמר ה' אלוהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך ואהבך והרבך וברך פרי בטנך ופרי אדמתך דגנך ותירושך ויצהרך... והסיר ה' ממך כל חולי וכל מדוי מצרים הרעים אשר ידעת לא ישימם בך..." כך שבעבור קיום המצוות, כולל המצוות הקלות שאדם דש בעקביו (רש"י בשם מדרש תנחומא) זוכה אדם לשפעת ברכות מאליפות של פרנסה ברווח, בריאות ועוד. |
לוח עברי
חגים ומועדים
