לוח עברי - העמוד לא נמצא פרשת בא ה'תשע"א בס"ד הרב שמואל רבינוביץ מכת בכורות כאשר עומד הקדוש ברוך הוא ברחמיו להושיע את ישראל ולבחור בו להיות לו לעם הוא פותח ואומר: "כה אמר ה' בני בכורי ישראל ואומר אליך שלח את בני ויעבדני ותמאן לשלחו, הנה אנוכי הורג את בנך בכורך". (שמות, ד' כ"ב), דהיינו שהנכם נגאלים ונהיים לעם משום שבנים בכורים אתם לי. אנו יודעים שזו אינה בכורה טבעית ומולדת, כי אם בכורה שנקנתה במעשיו של יעקב, מעשיו הבכור הטבעי. וכמו שמפרש רש"י: בני בכורי, לשון גדולה. זה פשוטו, ומדרשו, כאן חתם הקדוש ברוך הוא על מכירת הבכורה שלקח יעקב מעשו. ולכאורא יש להבין מה הקשר בין גאולת ישראל מעבדות לחרות אשר משה דורש מפרעה, לבין מכירת הבכורה של עשיו ליעקב שחתימתה והסכמתו של הקב"ה נעשית בשעת הרצון לגאולת בני ישראל?  פרשת בשלח ה'תשע"א בס"ד הרב שמואל רבינוביץ שירת הים "זה א-לי ואנווהו אלוקי אבי וארוממנהו" - גדולה ועצומה היתה שירת הים עד שראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי. ולכאורה מדובר היה שבעה ימים בלבד לאחר שיצאו בני ישראל ממ"ט שערי טומאה, ועמם שתי מצוות בלבד, ברית מילה ופסח אחרי שראה אותם הקב"ה כשהם ערום וערייה ממצוות. שעות ספורות לפני כן מקטרגים המלאכים ואומרים: 'הללו עובדי ע"ז והללו עובדי ע"ז מה נשתנו אלו מאלו? יש להטביע את כולם חלילה, והנה לא עוברות שעות רבות וזוכה שפחה לראות גילוי שכינה מה שלא ראה הנביא יחזקאל, היתכן?'  פרשת יתרו ה'תשע"א בס"ד "וישמע יתרו כהן מדין חותן משה את כל אשר עשה אלוקים למשה ולישראל עמו כי הוציא ה' את ישראל ממצרים" – מהי השמועה שאותה שמע ובא? מובא ברש"י קריעת ים סוף ומלחמת עמלק, כפי שנאמר בגמרא במסכת זבחים קט"ז: 'רבי יהושע אומר מלחמת עמלק שמע ובא, רבי אליעזר אומר קריעת ים סוף שמע ובא, רבי אלעזר המודעי אומר מתן תורה שמע ובא'.  פרשת משפטים ה'תשע"א בס"ד הרב שמואל רבינוביץ חובה ורשות "אם כסף תלווה את עמי". מביא רש"י בשם רבי ישמעאל: "כל אם ואם שבתורה-רשות, חוץ מג', וזה אחד מהם". דהיינו שיש חובה להלוות לחבירו ולסייע בידו. ונשאלת השאלה: אם אכן מדובר בחובה, למה זה נכתב בלשון רשות?  פרשת תרומה ה'תשע"א בס"ד הרב שמואל רבינוביץ "ויקחו לי תרומה" "ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו ליבו תקחו את תרומתי". פסוק זה מעורר תמיהה אצל מפרשים רבים, הרי הצדקה הינה פעולה שבה האדם נותן את הרכוש שלו ולא לוקח? זאת ועוד, מדוע כפל הלשון "ויקחו לי תרומה" בתחילת הפסוק, ובסיומו: "תקחו את תרומתי? ובכלל מה ההדגש מאת כל איש אשר ידבנו ליבו, וכי לא די לומר מאת איש אשר ידבנו ליבו? |
לוח עברי
חגים ומועדים
