לוח עברי - פרשת השבוע

בס"ד

הרב שמואל רבינוביץ
רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

"ונתנו ה' אלוקיך בידיך"

פרשתינו בטרם מצווה על דיני "יפת תואר" פותחת במילים: "כי תצא למלחמה על אויבך ונתנו ה' אלוקיך בידיך ושבית שביו". הפסוק פותח לכאורה בלשון רבים - "כי תצא למלחמה על אויביך - אויבים רבים, ומסיים בלשון יחיד "ונתנו ה' אלוקיך בידיך", לכאורה לאויבים רבים מתבקשת ההבטחה של: "ונתנם ה' אלוקיך בידיך, א"כ למה נאמר "ונתנו"- בלשון יחיד?

בס"ד

פרשת כי תבוא

הרב שמואל רבינוביץ
רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

עבודת ה' בשמחה

פרשת הקללות הנקראת בשבת זו בסימן של: תכלה שנה וקללותיה, מציינת כי סיבה מרכזית להן הינה: "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל, ועבדת את אויבך אשר ישלחנו ה' בך ברעב ובצמא ובעירום ובחוסר כל".

ה"חפץ חיים" פתח במשל: מעשה בחנווני שבא אל הסוחר הסיטונאי וביקש לחדש את מלאי הסחורות. מסר את הזמנתו שעלתה לסך רב. כשהגיש לו הסוחר את החשבון ושאל: "הבאת עמך מעות"? "לא", ענהו, "הן מוכר אתה בהקפה! יודע אתה שעלינו למכור את הסחורה בתחילה, ואז נשלם לך תמורתה. כך נוהג אתה עם כולם, ומדוע אצא מן הכלל"?!

בס"ד

הרב שמואל רבינוביץ
רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

מצות התשובה

"אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם"- פירשו ספרי החסידות פסוק זה על יום ראש השנה, על פי דברי הזוהר הקדוש. "היום"- זה ראש השנה, בו הברואים כולם עומדים לדין ולמשפט לפני הקב"ה. מה העיצה להצליח כדי להיות "ניצבים" לפני כס המשפט ולא חלילה נופלים? "כל איש ישראל"- שתהיו באחדות אמיתית ללא הבדלי מחיצות ומעמדות.

בס"ד
                                                                                                   הרב שמואל רבינוביץ
רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

תיבת נח – באה לתקן עולם

מפרשי התורה האריכו לבאר את חטאם של אנשי דור המבול, ובחירת הקב"ה בעונש מי המבול אשר באמצעותו: "וימח כל היקום אשר על פני האדמה, מאדם עד בהמה, עד רמש ועד עוף השמיים, וימחו מן הארץ וישאר אך נח אשר איתו בתיבה". אולם יש להבין גם את דרך ההצלה שבה בחר הקב"ה להציל את נח, מדוע בחר הקב"ה להציל את נח דווקא ע"י נעילתו במשך כשנה בתיבה? וכי לא נמצאה כל דרך אחרת להצלתו של נח?

הרב שמואל רבינוביץ
רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

הבט נא השמימה וספור את הכוכבים

פעמיים בפרשתינו זוכה אברהם אבינו לברכה מהקב"ה כי זרעו ירבה ויפרוץ. בפעם הראשונה מיד אחרי פרידתו מלוט, נאמר: "ושמתי את זרעך כעפר הארץ אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ גם זרעך ימנה". (י"ד, ט"ו). בפעם השניה בברית בין הבתרים נאמר: "ויוצא אותו החוצה ויאמר, הבט נא השמימה וספור את הכוכבים אם תוכל לספור אותם, ויאמר לו כה יהיה זרעך". (ט"ו, ה').