פרשות ניצבים- וילך ה'תש"ע

בס"ד

הרב שמואל רבינוביץ
רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

מצות התשובה

"אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם"- פירשו ספרי החסידות פסוק זה על יום ראש השנה, על פי דברי הזוהר הקדוש. "היום"- זה ראש השנה, בו הברואים כולם עומדים לדין ולמשפט לפני הקב"ה. מה העיצה להצליח כדי להיות "ניצבים" לפני כס המשפט ולא חלילה נופלים? "כל איש ישראל"- שתהיו באחדות אמיתית ללא הבדלי מחיצות ומעמדות.

חז"ל במדרש תנחומא דרשו: אימתי אתם ניצבים? בזמן שתהיו כולכם אגודה אחת, שנאמר: "חיים כולכם היום" (דברים ד', ד'). בנוהג שבעולם, אם נוטל אדם אגודה של קנים, שמא יכול לשברם בבת אחת? ואלו נוטל (אותם) אחת אחת אפילו תינוק משברן.

ה"ישמח משה" הוסיף דברים נפלאים בזה. ודאי בכל ימות השנה גדול ועצום בכח האחדות לבטל ולהסיר כל מיני גזירות קשות ורעות, אבל בראש השנה- נחוץ הדבר שבעתיים. מדרכי התנהלות בית המשפט היא, שהשופט מכריז ומודיע מי כעת תורו לעמוד לדיון לפני בית הדין, באם כל הציבור באחדות, מוזמנים ומביאים את כל ישראל כאחד לעמוד לפני כס המשפט. וכשאומר הקב"ה הביאו את בני, מסתממות פיות המקטרגים, כי מי הוא זה ואיזה הוא אשר ירהיב עוז ויאמץ כח לדבר סרה בבן המלך לפני אביו אוהבו? אבל, אם כלל ישראל אינו באחדות ח"ו, מוזמן כל אחד ואחד לדין בנפרד, והמקטרג, אין אשר מה יעצור בידו, ירחם ה'. וזה אשר מסיים הכתוב: "כל איש ישראל"- כאשר כלל ישראל נחשב "כאיש אחד בלב אחד", מתוקף שלמות של בין אדם לחברו והאחדות הנפלאה בין איש לרעהו, אזי "אתם ניצבים", מצבכם יהיה יציב ועומד, כולו לטובה, ורק תקומה וגאולה יבואו לכם מן המשפט.

בסיום רשימת הניצבים נאמר: "מחוטב עציך ועד שואב מימך". הרי אין הבדל גדול בין חוטב עצים לשואב מים, שניהם פשוטי עם העוסקים במלאכה פשוטה וקשה, ובכל מקום שכתוב בלשון הזה הכוונה מגדול שבגדולים עד קטן שבקטנים. כמו במכת בכורות שם נאמר: "מבכור פרעה עד בכור השפחה" (שמות י"א), ובהמשך : "ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו למאיש ועד בהמה", ובמלכים (א', ה'): "מן הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר יצא בקיר", ומה איפה יש מרחק מחוטב עצים עד שואב מים שהתורה מפרטת את שני הסוגים, הרי שניהם במעמד שווה?

עוד יש להבין, מדוע באה תיבת "טפיכם, נשיכם וגרך אשר בשעריך" אחרי "ראשיכם, שבטיכם, זקניכם  ושוטריכם", ולא בסוף לאחר "מחוטב עציך עד שואב מימך", הלא אף לחוטב עצים ולשואב מים ילדים? א"כ הפסוק היה צריך לפתוח במעמדות של הסוגים השונים בעם ישראל ולאחר מכן לפרט את הרכב האוכלוסיה לפי גילים והרכבים שונים, כך שהכתוב "טפיכם" וכו' היה צריך להיות מופנה אל חוטב העצים ושואב המים?

בספרי החסידות פרשו כי "מחוטב עציך" הם הרשעים שבעם, שקוטעים את נטיעות העצים וכורתים את הענפים שעליהם יושב עם ישראל מדורי דורות, ועד "שואב מימך". הכוונה אל הגדולים שבעם, השואבים ממעיינות התורה ושותים בצמא את המים, שאין מים אלא תורה. כשכולם כאיש אחד ניצבים לפני ה'. על כן הפסוק רק לאחר שמנה את המעמדות והרכב האוכלוסיה, הוא מתייחס למעשים של האנשים, הצדיקים לעומת הרשעים, ומלמדנו שבאם אנו נמצאים באחדות, נצליח לעמוד ביום הדין ולהיכתב בספרם של צדיקים גמורים, גם הרשעים שבעם.