לוח עברי - העמוד לא נמצא פרשת מטות ה'תש"ע בס"ד הרב שמואל רבינוביץ בפרשה זו מספרת התורה על בני גד ובני ראובן שהיה להם מקנה רב ובקשו על כן ממשה: "אל תעבירנו את הירדן". בקשתם אין בה לכאורה כל סירכא, להיפך מוותרים הם על חלקם בארץ שבעה עמים, כך שבחלקם של יתר השבטים יפול שטח מרווח יותר.  פרשת ואתחנן ה'תש"ע בס"ד הנתינה והנטילה עשרת הדיברות נשנות וחוזרות בפרשה זו. כשהדיברה הפותחת את עשרת הדברים הינה: "אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים", וראוי שתהיה ראשונה. שהרי התורה מושתתת על יסוד האמונה כי ה' אחד ושמו אחד. הוא הבורא, הוא היוצר הוא הגואל עמו, הוא מצווה התורה, כך שכל שאר הדברות נפרטות והולכות מתוך כלל זה.  פרשת עקב ה'תש"ע בס"ד הרב שמואל רבינוביץ עקב בצד אגודל "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם, ושמר ה' אלוקיך את הברית ואת החסד... ואהבך וברכך והרבך... והסיר ה' ממך כל חולי..." דרשות ופירושים רבים נאמרו על פסוק זה. הן להסביר את מתן השכר בעולם הזה בגין שמירת המצוות, למרות ששנינו ששכר מצווה בהאי עלמא ליכא, והן להסביר את פירושו של רש"י אודות כוונת הכתוב במילים: "והיה עקב תשמעון" על מצוות שאדם דש בעקביו. מדוע דווקא הן מביאות לאדם את הברית ואת החסד והברכות הרבות שנכתבו בפתח פרשתינו?  פרשת ראה ה'תש"ע בס"ד "כי ירחק ממך המקום" "ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה"- פסוק זה הפותח את פרשתינו, מעורר תמיהה על כך שבראשיתו הוא נאמר בלשון יחיד: "ראה" אך מסיים בלשון רבים: "נותן לפניכם"? פירש זאת הרבי מקוצק זצוק"ל שהתורה ניתנה לכל ישראל במידה שווה, אבל איך האדם רואה אותה? איזה השגות משיג בה? כאן שונה הדבר בין מי שרואה אותה מקרוב למי שרואה אותה מרחוק.  פרשת שופטים ה'תש"ע בס"ד ספר התורה של המלך מלך בישראל מצווה לכתוב לעצמו שני ספרי תורה, כמו שנאמר: והיה כשבתו על כסא ממלכתו, וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר מלפני הכהנים והלוויים. והיתה עמו וקרא בה כל ימי חייו למען ילמד ליראה את ה' אלוקיך... וכך שנינו במסכת סנהדרין (כ"א). כותב לשמו שתי תורות אחת שהיא יוצאת ונכנסת עמו ואחת שמונחת לו בבית גנזיו". |
לוח עברי
חגים ומועדים
