פרשת שופטים ה'תש"ע פרשת שופטים ה'תש"ע בס"ד ספר התורה של המלך מלך בישראל מצווה לכתוב לעצמו שני ספרי תורה, כמו שנאמר: והיה כשבתו על כסא ממלכתו, וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר מלפני הכהנים והלוויים. והיתה עמו וקרא בה כל ימי חייו למען ילמד ליראה את ה' אלוקיך... וכך שנינו במסכת סנהדרין (כ"א). כותב לשמו שתי תורות אחת שהיא יוצאת ונכנסת עמו ואחת שמונחת לו בבית גנזיו". רעיון נפלא שמעתי לבאר הלכה זו. הרי מי כמו מלך ישראל, בשבתו על כסא ממלכתו, מבקש הוא ללכת בדרכי ה' לשמור מצוותיו ותורותיו וחוקותיו. מה עוד שספר תורה זעיר מונח בחיקו תמיד ומהווה עבורו תזכורת חיה בכל שעה ושעה לבל יסיח דעתו ממנו מבחינת: "וזכרתם את כל מצוות ה' ועשיתם אותם". אולם מטבע הדברים, ככל שחולף הזמן עשוי המלך להרגיש את מלכותו כבלתי ניתנת לערעור ואת שלטונו כשלטון ללא מיצרים. שריו ועבדיו כפופים למרותו ונכונים בכל רגע כמימרא לבצע כל הוראה אשר ישית עליהם. היציבות השלטונית עלולה להטעות אותו לחשוב כי כל מהלכיו הם על פי התורה שאיתו, כאילו התורה שהוא צמוד אליה, היא זו שעל פיה ישק כל דבר, בעוד שבמציאות פני הדברים שונים, ישנן סטיות פה ושם מן ההלכה הצרופה שנמסרה מדור לדור. הוא קצת משכתב את התורה לפי צרכיו באותו רגע. בנקודה הזו משמש בית גנזיו של המלך תפקיד חשוב. במקום זה שבו שמורים ומתועדים החשובים שבמסמכי המלכות, אלה מסמכים מקוריים ואותנטים שאיש לא ההין לשכתבם או לבצע בהם ולו שינוי קל שבקלים, ורק מצלמים אותם לעיני העם והשרים אך את המקורי שומרים בבית גנזיו של המלך- הוא המיקום הראוי ביותר לשמר בו עותק מספר התורה. כאן יוכל המלך לוודא מעת לעת כי התורה שאיתו, התורה שהוא יוצא ונכנס עמה, היא אותה תורה דוגמתה מונחת בבית גנזיו. כאן יוכל המלך "להצליב מידע" ולוודא כי השררה וגינוני המלכות לא העבירו אותו על דעתו ועל דעת קונו. רעיון זה נדרש על ידי הרבי מקוצק זי"ע על הפסוק בפתח פרשתינו: "צדק צדק תרדוף למען תחיה וירשת את הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך". מדוע כופלת התורה את דבריה ואומרת: "צדק צדק תרדוף"? אמרה חריפה אמר על כך הרבי, שגם את הצדק צריך לרדוף בצדק. מה פירוש הדבר? איך רודפים את הצדק בצדק? אנו יודעים שכשאדם עושה מעשה, לא חשוב אם המעשה ראוי או שאינו ראוי, בדרך כלל יצדיק את התנהגותו, תמיד יהיה צודק. הוא מנפיק בעזרת מוחו הפורה תירוצים טובים הבאים לאוויר העולם. ההיגיון הוא הממציא הגדול ביותר ביקום המספק את מיטב ההסברים. 'למה כעסתי במקרה הזה', 'מדוע עקפתי במכוניתי עד כדי סכנת תאונה במקרה ההוא', ו'מדוע אני מדבר סרה בפלוני או רודף אותו עד חרמה משום... משום... משום...'. הוי כמה פעמים יש לנו "מורה היתר" כשההלכה לכאורה "עוזרת" לנו. נבדוק נא כל אחד את לבו, מעשיו ודיבוריו, או אז נבחין היטב שרוב מעשינו אשר אינם ראויים זוכים לגיבוי מצדנו, מוצדקים בצורה זו או אחרת כמיטב הכשרון ההסברתי של הגיוננו. מציאות זו היא כה נפוצה עד שהפסיכולוגים העניקו לה שם כוללני בשם "רציונליזציה", ובעברית: "שיכלון". מרדכי וענונו, כמקרה קיצוני במיוחד, אף הוא משוכנע שהציל את העולם ואת מדינת ישראל משואה גרעינית! המשפט: "אני שלם עם עצמי", הוא משפט נפוץ ונדוש בפני רבים מעושי עוולה, המשוכנעים באמת ובתמים שהם פעלו כשורה. גרוע ממנו המשפט השולט ברחבי העולם, אשר ב"ה לא קיים אצלנו: "כל אחד והאמת שלו". משפט, המטהר כל שרץ בהתנהגות האנושית. כי בצורה זו או אחרת כולנו מעט "וענונו", מלבד אלו העמלים יום יום על תיקון מידותיהם. וכאן בנקודה זו, מזהירה אותנו התורה ברוח דבריו של הרבי מקוצק את ה"צדק" שלך תרדוף בבקשה ממך בצדק. חתור אל תוך מעשיך והצטדקויותיך ותבדוק אותן אם הן אכן תואמות את הצדק המוחלט- הוא צדק התורה. צווי זה הנכון לכל אחד מאיתנו, מחייב עשרת מונים את המלך ואשר על כן צווה לכתוב שני ספרי תורה, כדי לבדוק תמיד את עצמו האם אכן נוהג כמו צדק התורה או מצדיק עצמו ומוצא לכך סימוכין מן התורה. 
|
לוח עברי
חגים ומועדים