לוח עברי - העמוד לא נמצא פרשת אמור ה'תש"ע בס"ד "להזהיר גדולים על הקטנים" חז"ל תמהו על פשר האמירה הכפולה המופיעה בפתח הפרשה: "אמור אל הכהנים בני אהרון ואמרת עליהם". מדוע נכתבה פעמיים אמירה באותו פסוק? ומשיבים (במסכת יבמות קי"ד): "להזהיר גדולים על הקטנים". אמנם אין התורה פונה אל הקטנים אשר פטורים מכל המצוות, אך פונה היא אל הגדולים אשר מלבד זה שהם מצווים על קדושתם, מחויבים גם להשגיח על הקטנים לבל יטמאו.  פרשת בהר- בחוקותי ה'תש"ע בס"ד כל המוסיף גורע המצווה האחרונה המסיימת את ספר ויקרא הינה מצוות "מעשר בהמה". מידי שנה מעביר היהודי את בהמותיו שנולדו לו בשנה זו תחת שבטו ומונה זה אחר זה, והעשירי יהיה קודש לה'. הוא מסמנו בצבע להיות ניכר שהיא הבהמה הקדושה ומיעדה לקרבן לה'.  פרשת במדבר ה'תש"ע הרב שמואל רבינוביץרב הכותל והמקומות הקדושים "שאו את ראש" "וידבר ה' אל משה במדבר סיני באוהל מועד... שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחותם לבית אבותם"- מדוע ציינה התורה במדבר סיני, הלא כל התורה כולה, כללותיה ופרטיה, כולם נאמרו למשה מסיני, עד שמה שתלמיד וותיק עתיד לחדש נאמר למשה רבינו בסיני? ומה חידוש בדבר?  פרשת נשא ה'תש"ע בס"ד "ואיש את קדשיו לו יהיו" פרשתינו העוסקת במתנות הכהנים, מסיימת בפסוק: "ואיש את קדשיו לו יהיו איש אשר יתן לכהן לו יהיה" (במדבר ה' י'). פסוק שמעורר תמיהה והגמרא במסכת תענית וברכות דורשת פסוק זה בדרך הדרש. שמי שמעכב את מעשרותיו ואינו נותנן לו יהיו המעשרות, כלומר: שסופו שאין שדהו עושה אלא אחד מעשרה שהיתה למודה לעשות, לעומת מי שיתן מתנות הכהנים שהקב"ה ישלם גמולו.  פרשת בהעלותך ה'תש"ע בס"ד הרב שמואל רבינוביץ למה נגרע החג היחיד אשר ניתן להשלימו במועד מאוחר יותר הוא חג הפסח. כמו שנאמר על איש אשר היה טמא לנפש או שהיה בדרך רחוקה ביום י"ד לחודש ניסן שיכול להשלים את המצווה בחודש השני חודש אייר, בארבעה עשר יום בן הערבים. אופצית ההשלמה לא ניתנה לחגים ומועדים אחרים, לא תקיעת השופר של ראש השנה, לא סוכה וארבעת המינים בחג הסוכות ולא בכל חג אחר, והשאלה הנשאלת מה זכה חג הפסח? ובמה עדיף הוא על פני מועדים אחרים? |
לוח עברי
חגים ומועדים
