לוח עברי - העמוד לא נמצא פרשת בשלח-ט"ו בשבט ה'תש"ע בס"ד "כי האדם עץ השדה" "באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי, בית הלל אומרים בחמשה עשר בו" (ראש השנה ב'). למרות ומועד זה משמש ראש השנה לאילן לענין הלכות התלויות בארץ, וכדברי רש"י שם "שאין מעשרין פירות האילן שחנטו קודם שבט על שחנטו לאחר שבט וכו'", מצינו במשנתם של הקדמונים משמעות מיוחדת למועד זה גם לאדם, בהסתמך על הכתוב: (דברים, כ', י"ט)"כי האדם עץ השדה".  פרשת יתרו ה'תש"ע בס"ד "וכל העם רואים את הקולות" מתן תורה מתואר לפרטיו בפרשתינו. ההכנות של בני ישראל אליו, דבריו של הקב"ה ותשובת בני ישראל, וגם צורת נתינת עשרת הדברות עם הקולות והברקים והענן הכבד וקול השופר. אחר מהתיאורים התמוהים שבפרשה זו הוא הפסוק: "וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים ואת קול השופר ואת ההר עשן וירא כל העם וינועו ויעמדו מרחוק"  פרשת משפטים ה'תש"ע בס"ד הרב שמואל רבינוביץ "שלא עשני עבד"
 פרשת תרומה ה'תש"ע בס"ד מאת כל איש אשר ידבנו ליבו פרשת תרומה העוסקת בבנין המשכן פותחת במילים: "ויקחו לי תרומה מאת כל איש ידבנו ליבו תקחו את תרומתי". עוד בטרם הצבת היעד והמטרה של הקמת המשכן נצטוו ישראל לתרום ולהביא מכספם ומרכושם, ורק לאחר שנמנו חומרי הגלם הנצרכים להקמת המשכן נאמרה המטרה: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".  פרשת כי תשא ה'תש"ע בס"ד "עם מקדשי שביעי" עם ישראל והשבת נקשרו ביניהם בקשר עליון בל יינתק. יותר מהרבה מצוות שבתורה, מטביעה מצוות השבת את חותמה המקודש על עם הקודש. סימן לדבר הוא הביטוי המופיע בנוסח התפילה: "עם מקדשי שביעי", מעולם לא שמענו שעם ישראל יכונה בתואר עם מניחי תפילין, או עם קובעי המזוזות, וזאת משום שעם ישראל נקשר בשבת, ללמדנו כי השבת מהווה אבן יסוד מהותית בחיינו. |
לוח עברי
חגים ומועדים
