לוח עברי - פרשת השבוע

בס"ד

הרב שמואל רבינוביץ
רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

נשיאה בעול
"ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה". המפרשים מתעכבים על מה שכתבה התורה בלשון הווה- "הבאים" הרי לכאורה היה לה לכתוב בלשון עבר "שבאו", כמו שנאמר בהמשך הפסוק "את יעקב איש וביתו באו" שהרי פרשה זו נאמרה אחרי פטירתם של כל שבטי ישראל, שנים רבות לאחר ירידת יעקב ובניו למצרים?...

בס"ד

הרב שמואל רבינוביץ
רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

הירא את דבר ה'
מכת ברד המסיימת את פרשתינו לא הייתה מכה ככל המכות, היא לא פגעה בכולם, אלא רק במי שהיה חשוף מחוץ לבית. אדרבה, היא אף נתנה אפשרות להינצל בידי מי שרצה להסתגר בביתו ולברוח ממנה, כמו שהודיע משה רבינו בהתראתו קודם המכה לפרעה ולעבדיו: "ועתה שלח העז את מקנך ואת כל אשר לך בשדה, כל האדם והבהמה אשר ימצא בשדה ולא יאסף הביתה וירד עליהם הברד ומתו. הירא את דבר ה' מעבדי פרעה הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים, ואשר לו שם לבו אל דבר ה' ויעזוב את עבדיו ואת מקנהו בשדה" (שמות ט' י"ט-כ"א).

בס"ד

הרב שמואל רבינוביץ
רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

"ושאלו איש מאת רעהו"
ערב יציאת בני ישראל ממצרים פונה הקב"ה אל בני ישראל בלשון בקשה: "דבר נא באוזני העם וישאלו איש מאת רעהו, ואישה מאת רעותה כלי כסף וכלי כסף", ומפרש רש"י בשם הגמרא בברכות (ט') כדי שלא יאמר אותו צדיק אברהם, ועבדום וענו אותם קיים בהם, ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם.
לשון פסוק זה מעורר תמיהה, מהו "איש מאת רעהו ואישה מאת רעותה" וכי המצרים שהעבידו אותם בפרך היו רעים לישראל? הרי הם רדפו ועינו אותם כך שודאי הם אינם ידידים, אדרבה לשונאים ורודפים יחשבו?...

בס"ד

הרב שמואל רבינוביץ
רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

"פרעה הקריב"
במדרש נאמר על הפסוק "ופרעה הקריב": פרעה הקריב את ישראל לתשובה בשעה שעמדו על ים סוף. ודאי שפרעה לא התכוון לעורר את בני ישראל בתשובה, אך יש להבין איך זכה שנתגלגלה זכות זו על ידו שלא במכוון?

בס"ד

הרב שמואל רבינוביץ
רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בניו של משה
שני בניו של משה רבינו נקראו על שם המאורעות שאירעו למשה רבינו כמו שנאמר: "שם האחד גרשום כי אמר גר הייתי בארץ נכריה, ושם האחד אליעזר כי אלוקי אבי בעזרי ויצלני מחרב פרעה"- בכורו גרשום נקרא ע"ש גלותו ממצרים למדין והיותו גר בארץ נכריה, בנו השני אליעזר נקרא ע"ש הנס שפקד אותו בעת שגילו דתן ואבירם את הריגתו של המצרי על ידי משה ופרעה ביקש להרוג אותו בעבור זה והוא ניצל. כמו שאמרו חז"ל, בשעה שהעלוהו לבימה והניחו סייף בצווארו, נעשה צווארו כעמוד של שיש ולא יכלו להורגו...