פרשת בשלח ה'תשס"ח

בס"ד

הרב שמואל רבינוביץ
רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

"פרעה הקריב"
במדרש נאמר על הפסוק "ופרעה הקריב": פרעה הקריב את ישראל לתשובה בשעה שעמדו על ים סוף. ודאי שפרעה לא התכוון לעורר את בני ישראל בתשובה, אך יש להבין איך זכה שנתגלגלה זכות זו על ידו שלא במכוון? הרי לימדונו חז"ל שמגלגלין זכות לידי זכאין, האם פרעה אשר רדף את בני ישראל והעבידם בפרך, גזר את כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו ורחץ עצמו בדמם של ילדי ישראל יש לו זכות כלשהי שבעבורה יזכה את בני ישראל לקרבם לאבינו שבשמים? ועוד, הרי אין הקב"ה מקפח שכר כל ברייה, מה זכה בעבור זה?

בגמרא בתחילת מסכת עבודה זרה נאמר: "דרש ר' חנינא בר פפא ואיתימא ר' שמלאי לעתיד לבוא מביא הקדוש ברוך ס"ת [ומניחו] בחיקו ואומר למי שעסק בה יבא ויטול שכרו, מיד מתקבצין ובאין עובדי כוכבים בערבוביא שנאמר: "כל הגויים נקבצו יחדיו". אמר להם הקדוש ברוך הוא: אל תכנסו לפני בערבוביא אלא תכנס כל אומה ואומה. שואלת הגמרא: ומי איכא ערבוביא קמי הקב"ה? אלא כי היכי דלא ליערבבו אינהו [בהדי הדדי] דלישמעו מאי דאמר להו.

מספרת הגמרא, מיד נכנסה לפניו מלכות רומי תחלה, מאי טעמא (היא ראשונה) משום דחשיבא. אמר להם הקב"ה: במה עסקתם? אומרים לפניו:  רבש"ע הרבה שווקים תקנינו, הרבה מרחצאות עשינו, הרבה כסף וזהב הרבינו, וכולם לא עשינו אלא בשביל ישראל כדי שיתעסקו בתורה. אמר להם הקב"ה: שוטים שבעולם! כל מה שעשיתם לצורך עצמכם עשיתם, תקנתם שווקים להושיב בהם זונות, מרחצאות לעדן בהן עצמכם, כסף וזהב שלי הוא שנאמר: לי הכסף והזהב נאום ה' צבאות, כלום יש בכם תורה? מיד יצאו בפחי נפש. יצאת מלכות רומי ונכנסה מלכות פרס אחריה. אמר להם הקב"ה: במאי עסקתם? אומרים לפניו רבש"ע הרבה גשרים גשרנו, הרבה כרכים כבשנו, הרבה מלחמות עשינו, וכולם לא עשינו אלא בשביל ישראל כדי שיתעסקו בתורה. אמר להם הקב"ה: כל מה שעשיתם לצורך עצמכם עשיתם, תיקנתם גשרים ליטול מהם מכס, כרכים לעשות בהם אנגריא, מלחמות אני עשיתי שנאמר: ה' איש מלחמה, כלום יש בכם תורה ? מיד יצאו מלפניו בפחי נפש.

דברי גמרא אלו מעוררים תמיהות, ראשית, מדוע הקב"ה קורא להם "שוטים", הרי שקרנים הם, שהרי אומרים להקב"ה שכביכול כל מה שעשו הם בשביל ישראל, דבר שאינו נכון ואף לא מתקרב לאמת? ועוד, מה משיב להם הקב"ה "כלום יש בכם תורה" הרי לא טענו שעסקו בתורה שעל כך יש לשאול אותם?.

מבאר זאת ה"אבני נזר" שאומות העולם לא היו שקרנים, הם לא טענו שכל מה שעשו היה בשביל ישראל ולא בשביל עצמם. טענתם הייתה שהרי לא יתכן שבמשך השנים יהודי לא השתמש בגשרים, בערים, בשווקים ובמרחצאות, ואם כן גם אם שלא בכוונה הרי שכיוון שישראל נהנו ממה שבנו הם זכאים לשכר. על כך השיב להם הקב"ה: "שוטים אתם", נכון שישראל נהנו מכך שלא בכוונה מצדכם, אך זו טענה שטותית כיון שכלום יש בכם תורה רק מי שמקיים תורה ומקיים מצוות בכוונה, זכאי גם להנות ממצוות שלא בכוונה. אתם שלא קיימתם תורה ומצוות אינכם זכאים לזקוף לטובתכן הנאתן של ישראל שלא כוונתם עליה.

רעיון זה נכון גם אצל פרעה. אמנם פרעה הקריב את ישראל לתשובה, אך שום זכות אינה נזקפת לזכותו משום שכפר בהקב"ה והתבטא נגד מנהיגותו. ומי שנוהג כך אינו זכאי שייזקף לזכותו מעשיו שלא בכוונה, ע"כ מעשיו של פרעה שקירבו את ישראל לתשובה אינם נזקפים לזכותו של פרעה משום שהם אינם באים מזכויותיו או ממעשיו הטובים שכיוון להם.