לוח עברי - העמוד לא נמצא פרשת תרומה בס"ד הרב שמואל רבינוביץ מבית ומחוץ תצפנו כלים רבים הוצבו בבית המקדש, אך גולת הכותרת שלהם ללא ספק הוא "ארון הקודש" שהוצב בקודש הקודשים, שבתוכו הונחו לוחות הברית וספר התורה. חז"ל למדו ממנו הלכות והליכות, כשאחד מהם נדרש על ידי רבא במסכת יומא (ע"ב) על הפסוק "מבית ומחוץ תצפנו"- אמר רבא כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו, אינו תלמיד חכם. ארון העדות- בו שכנה תורה הוא סמל לתלמיד חכם, וההוראה של ציפוי זהב מבית ומחוץ בא ללמדינו שתלמיד חכם צריך שיהיה תוכו כברו...  פרשת תצווה בס"ד הרב שמואל רבינוביץ מזבח הקטורת פרשיות תרומה ותצווה עוסקות בבנית המשכן, כאשר פרשת "תרומה" עוסקת בבניה הפיזית של המשכן וכליו, ופרשת "תצווה" עוסקת בבגדי הכהונה של אהרון הכהן ובניו ובדרך חנוכת עבודתם בקודש. כשבסיומה מובטח מהקב"ה: "ונועדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבודי... ושכנתי בתוך בני ישראל והייתי להם לאלוקים". לאחר פרשיות אלו וסיומם המיוחד בהבטחתו של הקב"ה, מופיע ציווי נוסף של בנית מזבח הקטורת. וצריך להבין הרי מזבח הקטורת הוא חלק מכלי המשכן, א"כ מדוע אינו מופיע בפרשת תרומה בתוך כל כלי המשכן, אלא נכתב בפרשה נפרדת, ועוד לאחר הבטחת הקב"ה על השראת שכינתו במשכן?...  פרשת כי תישא בס"ד  פרשת ויקהל- פקודי בס"ד
מלאכת שותפות בפרשת "ויקהל", היחיד והרבים משתלבים זה בזה בעשייה למשכן. מחד נאמר: "ויעשו כל חכם לב בעושי המלאכה את המשכן וכו' בלשון רבים, ומאידך באותה פרשה נאמר: ויחבר, ויעש, בלשון יחיד. כך גם בפרשת פקודי "ויעשו את אבני השוהם מוסבות משבצות זהב וכו' בלשון רבים, ומסיים "וישם אותם על כתפות האפוד וכו' בלשון יחד. כך גם "ויעש את החושן" בלשון יחיד והמשכה כולה בלשון רבים: ויעשו, ויתנו וכדו'.  פרשת "ויקרא" בס"ד הרב שמואל רבינוביץ אדם כי יקריב מכם פרשת ויקרא- פרשת הקרבנות פותחת במילים: "אדם כי יקריב מכם קרבן לה'", וכבר שאלו רבים מהמפרשים מדוע המקריב נקרא בפרשה זו "אדם" ולא כמו שבדרך כלל נקרא בתורה "איש"? רש"י מציין שבא ללמדינו על כך שקרבן גזול פסול, כמו אדם הראשון שהכל היה שלו. לימוד תמוה! שהרי דברים פשוטים הם, וכי קרבן גזול יכול להיות רצוי לפני הקב"ה? ואפילו אם יש בזה משהו חידוש, האם במסר הזה צריך לפתוח את פרשת הקרבנות?... |
לוח עברי
חגים ומועדים
