פרשת "ויקרא" פרשת "ויקרא" בס"ד הרב שמואל רבינוביץ אדם כי יקריב מכם פרשת ויקרא- פרשת הקרבנות פותחת במילים: "אדם כי יקריב מכם קרבן לה'", וכבר שאלו רבים מהמפרשים מדוע המקריב נקרא בפרשה זו "אדם" ולא כמו שבדרך כלל נקרא בתורה "איש"? רש"י מציין שבא ללמדינו על כך שקרבן גזול פסול, כמו אדם הראשון שהכל היה שלו. לימוד תמוה! שהרי דברים פשוטים הם, וכי קרבן גזול יכול להיות רצוי לפני הקב"ה? ואפילו אם יש בזה משהו חידוש, האם במסר הזה צריך לפתוח את פרשת הקרבנות? מספרים שבאחד מויכוחיו של רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל עם הכומר, נשאל על דבריו של רבי שמעון בר יוחאי במסכת יבמות (ס"ב) לגבי טומאת מת: "אתם קרויים אדם ואין אומות העולם קרויים אדם" היתכן? שאלו את רבי יהונתן אייבשיץ שרק עם ישראל הינו "אדם" ואומות העולם אינם אדם? האם אנחנו נמנים על סוג בעלי חיים אחרים וכדו', שאל הכומר? השיב להם בחכמתו: אתם הרי יודעים שכאשר איש מישראל חוטא, אינכם מאשימים רק אותו, אלא אתם מאשימים מיידית את כל עם ישראל. בעקבות מרדכי שלא כרע ברך ולא השתחווה להמן ביקש המן להשמיד להרוג ולאבד את עם מרדכי. כך מידי יום ביומו, מידי אירוע ואירוע עם ישראל נתבע על כל חטא ועוון של כל אחד ואחד מישראל. לעומת זאת כאשר איש מכם חוטא, אתם אפילו לא מאשימים את כל משפחתו, אלא רק אותו בלבד! והנה אומר הגאון רבי יהונתן אייבשיץ, לכל כינויי האדם יש לשון יחיד ולשון רבים: איש- אנשים, נשמה- נשמות וכו', רק "אדם" משמש בלשון יחיד וגם בלשון רבים (לא אומרים אדמים), לזה כיוון רשב"י שרק עם ישראל נקרא אדם, אצלינו לא מבחינים בין היחיד והרבים, לעומתכם שאתם יודעים להבחין ברור וחד, בין רשות היחיד ורשות הרבים, על כן אתם לא נקראים "אדם". אם אדם רוצה שקרבנו יהיה "קרבן לה'",שהקרבן יתקבל ויהיה לרצון, עליו להרגיש כי הינו חלק מעם ישראל, שהוא לא משהו נפרד, אלא הוא חלק מהרבים. רק אז קרבנו יהיה רצוי לפני ה' כאמרתה של השונמית לאלישע הנביא:בתוך עמי אנוכי יושבת, לכן השתמשה התורה במילים "אדם כי יקריב" המשמש בלשון יחיד ולשון רבים בצוותא. פירוש נוסף ניתן לבאר עפ"י דבריו של המגיד ממזריטש זצ"ל שאמר ש"האדם" מורכב מ"דם" עליו נאמר: "לא תאכלו על הדם כי הדם הוא הנפש", דהיינו שנפש האדם היא הדם. ואליה מוסיפים את ה-א'- אלופו של עולם- הקב"ה. זהו הצירוף הרצוי באדם- נפשו משועבדת לאלופו של עולם. קרבן לה' צריך להיות משעבוד הנפש לאלופו של עולם- בורא העולמים. אם האדם מקריב את ה"מכם" ומשעבד את עצמו אל אבינו שבשמיים, הרי שזוהי מהות מצוות הקרבנות, העולם לריח ניחוח לה'. שעבוד הנפש לקב"ה בצד אחדות ישראל, הינה המתכון להתקרב לקב"ה ולעשות נחת רוח ליוצרינו. 
|
לוח עברי
חגים ומועדים