דָבָר בְּעִתּוֹ - מַה טּוֹב

הרב שמואל רבינוביץ
רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

מאז חרב בית המקדש, ונתקבלה ההלכה הגוזרת עלינו, בטומאתנו, לראות את המקום מרחוק אך לא לעלות אליו, נתקדש הכותל המערבי של הר הבית על ידי דורות של עולי-רגל, שבאו לשפוך תפילה מול האבנים העתיקות. בסמטא הצרה, בה אפשרו השלטונות המוסלמיים והבריטיים להתפלל, התקבצו יהודים מכל קצוות תבל, שליחים יחידים של קהילות שלמות, ונשבעו שוב ושוב "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני". מיד אחרי כיבוש העיר העתיקה במלחמת השחרור, וגירוש יהודיה (ביניהם סבי, על שמו אני קרוי), הופרו ההסכמים שהבטיחו חופש פולחן דתי בעיר העתיקה, והעם היהודי נקרע מן הכותל המערבי לתשע עשרה שנים ארוכות - עד למלחמת ששת הימים.

עם תום הקרבות הוכשרה רחבה גדולה בסמוך לכותל, ובה התרוננו תפילות ההודיה של חג השבועות תשכ"ז, שחל ימים ספורים אחרי תום המלחמה. מאז הוכשרה אותה רחבה ועד היום לא נעשתה שום עבודת תכנון לרחבת הכותל. אין פלא, איפה, שרחבת הכותל מתקשה - מזה שנים - להכיל את מיליוני מבקריה: עזרת הנשים צומצמה באופן דרסטי והניסיון להרחיבה נתקל בהתנגדות מוסלמית, מספר תאי השירותים נמוך במאות אחוזים מן התקן העולמי לאתרי תיירות, המערך התחבורתי הסובב את הכותל אינו מתאים לצרכי התחבורה המודרניים - והרשימה עוד ארוכה.

בימים אלה דנה הועדה המקומית לתכנון ובניה בירושלים, הועדה המחוזית, לאחר דיונים רבים של ועדת היגוי בראשות ראש העיר ירושלים מר ניר ברקת, על מנת לאשר לראשונה, תוכנית מתאר לרחבת הכותל המערבי וסביבתו. תוכנית זו היא פרי עמלם של רבים: אדריכלים, אנשי רשות העתיקות, מומחי שימור ותיירות וכמובן- אנשי עיריית ירושלים, הועדה המחוזית והקרן למורשת הכותל, שעשו לילות כימים על מנת לתכנן את פני רחבת הכותל המערבי למיליוני מבקריו שנים הבאות. התוכנית מנסה למצוא איזון בין הצרכים הלוגיסטיים של האתר המתויר ביותר בישראל, לבין חשיבותו הארכיאולוגית וההיסטורית ואילוצי השטח ושמירת הרגישות באיזור, ומתכנניה ראויים לכל שבח.

מאז החלת הריבונות הישראלית על העיר העתיקה, שומרת מדינת ישראל על מדיניות מובהקת של סובלנות וחופש פולחן בין החומות. מתוך כבוד אל שלוש הדתות הגדולות פועלת המדינה לשיפור מתמיד של התנאים הפיזיים, דרכי הגישה, הבטיחות והשימור הארכיאולוגי באתרים המקודשים. לעתים אף במחיר עצימת עין מפגיעה בערכי דתות אחרות (ראו עבודות העפר ההרסניות בהר הבית).

קשה, אם כן, שלא להתקומם נוכח הקולות הקוראים לפסול את התוכנית להותיר את המצב כמות שהוא. האם סבורים המוחים כנגד התוכנית שניתן להמשיך כך - ללא תאי שירותים מספיקים, ללא תחנת משטרה ועזרה ראשונה, ללא כיתה שבה יכולים תלמידים וחיילים ללמוד על אודות הכותל המערבי, במקום תחת השמש הקופחת? האם דינו של הכותל שונה מדינו של כל אתר קדוש אחר, עד שמיליוני מבקריו אינם זכאים לתנאים ראויים בעת ביקורם בו?

מקוממים אף יותר הם הקולות המחוצפים, המנצלים את הדיון הציבורי לערעור על עצם זכותה של מדינת ישראל והעם היהודי על רחבת הכותל המערבי. אלה הם אותם הקולות הממשיכים להפיץ את השקר כאילו מתבצעות חפירות תחת הר הבית, וכאילו חשיפת מנהרות הכותל המערבי מסכנות את בתי הרובע המוסלמי – על אף שהבתים עומדים מעל למנהרות אלה כבר למעלה משש מאות שנים.
אכן, יש אנשים עם לב של אבן.
אישור תוכנית המתאר לרחבת הכותל הינה בשורה משמחת לכל יהודי בעולם, ולכל מי שמורשתו של העם היהודי ומורשתה של ירושלים קרובים ללבו. מיליוני המבקרים המגיעים מדי שנה לכותל יזכו, בעזרת ה', לתנאים משופרים וראויים למקום הקדוש והנשגב, שלאבניו - לב אדם, ועל כך התודה לכל העוסקים במלאכה קדושה זו. הקרן למורשת הכותל תמשיך בפעילותה הברוכה לחשיפת עתיקות הכותל ולקבלת פני המבקרים באופן הראוי והמכובד ביותר, כיאה למקום. יהי רצון שתתקיים בנו תפילתו של שלמה המלך, עת חנך את בית המקדש הראשון: "וְשָׁמַעְתָּ אֶל תְּחִנַּת עַבְדְּךָ, וְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יִתְפַּלְלוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה. וְאַתָּה תִּשְׁמַע אֶל מְקוֹם שִׁבְתְּךָ, אֶל הַשָּׁמַיִם. וְשָׁמַעְתָּ - וְסָלָחְתָּ".