לוח עברי - העמוד לא נמצא![]() פרשת ויצא בס"ד הרב שמואל רבינוביץ הוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות בפרשתינו ישנה אריכות גדולה בשיחתם של יעקב אבינו ורועי חרן שנראית לכאורה מיותרת, וכך נאמר: "וישא יעקב את רגליו וילך ארצה בני קדם. וירא והנה באר בשדה, והנה שם שלושה עדרי צאן רובצים עליה כי מן הבאר ההיא ישקו העדרים, והאבן גדולה על פי הבאר. ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן וכו'." "ויאמר להם יעקב:אחי, מאין אתם? ויאמרו: מחרן אנחנו. ויאמר להם: הידעתם את לבן בן נחור? ויאמר: ידענו. ויאמר להם: השלום לו? ויאמרו: שלום, והנה רחל בתו באה עם הצאן. ויאמר: הן עוד היום גדול וכו'". בפרשה הקודמת כשהתורה האריכה בהשתלשלות השידוך של יצחק ורבקה,התקשו בזה חז"ל ולמדו מכך "שיפה שיחתן של עבדי אבות יותר מתורתן של בנים", משום שלא ייתכן שהתורה תאריך בתיאור המעשה ללא לימוד מוסר השכל. גם כאן יש להבין מה חשוב לנו כל הפרטים על עדרי הצאן הרובצים על הבאר,הרועים המחכים עד אשר יאספו שמה כל העדרים וכו', מדוע לא כתבה התורה בקיצור שיעקב הגיע לבאר ופגש שם את רחל?... ![]() פרשת וישלח בס"ד הרב שמואל רבינוביץ מי אלה לך פרשיות התורה העוסקות במעשיהם של האבות הקדושים, תורת חיים הן. סוגיות של לימוד עבור כל אחד מאיתנו איך עלינו להתנהג בחיים הפרטיים שלנו. כמו שנאמר בתנא דבי אליהו רבה: "שכל אחד ואחד מישראל חייב לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי, אברהם, יצחק ויעקב" לא שאנו יכולים להגיע לדרגתם של האבות, אלא פירש רבי בונים מפשיסחא זצ"ל שכוונת חז"ל היא שעלינו לשאוף שמעשינו "יגיעו"למעשי אבותינו- מבחינת נגיעה קלה. גם המפגש של יעקב ועשיו יש בו מסכת נכבדה שעלינו ללומדה, הן ההיערכות של יעקב אבינו לדורון, תפילה ומלחמה, והן עצם המיפגש, שבשורות אלה אנו ננסה להבין את הדו שיח שבין יעקב לעשיו במפגשם הראשון, עם שובו של יעקב מחרן אחרי למעלה מעשרים שנה שהנסתר בה מרובה על הגלוי... ![]() פרשת וישב בס"ד הרב שמואל רבינוביץ "שאוני והטילוני אל הים" יוסף הצדיק עת מובל למצרים לאחר שנמכר על ידי אחיו, מציינת התורה ברמזים את מספר הגלגולים שעבר עד להגעתו לפוטיפר שר הטבחים במצריים. המילה "פסים" נדרשת בפי חז"ל על שם צרותיו של יוסף ומכירתו מאחד לשני. פסים- נוטריקון של: פוטיפר, סוחרים, ישמעאלים ומדינים. אולם אצל הישמעאלים התורה אינה מסתפקת ברמז או בציון היותם חלק מגלגול המכירה אלא מדגישה: "והנה ארחת ישמעלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולוט", מפרש רש"י: למה פרסם הכתוב את משאם, להודיע מתן שכרן של צדיקים שאין דרכם של ערביים לשאת אלא נפט ועטרן שריחן רע, ולזה נזדמנו בשמים שלא יוזק מריח רע". ושמעתי להקשות מה חשיבות יש במשא של ריח טוב על ידי הישמעאלים, וכי זה מטריד את דעתו של יוסף בעת שנמכר לעבד, ואולי לאבדון? כלום ריח טוב מועיל לו ברגע קשה ונורא זה?... ![]() פרשת ויגש בס"ד הרב שמואל רבינוביץ מפגשם של יוסף ואחיו אינו אירוע היסטורי גרידא, אלא מהווה מוסר השכל כדבריו של רבי אבא ברדלא במדרש רבה: אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה, יוסף קטנן של שבטים היה ולא היו יכולים לעמוד בתוכחתו, כשיבוא הקב"ה ויוכיח כל אחד ואחד לפי מה שהוא, על אחת כמה וכמה. דברים אלו מחייבים אותנו לדקדק ולהבין את עומקן של דברי יוסף לאחיו: " אני יוסף העוד אבי חי", שמעיד הכתוב:"ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו". ראשית הרי כבר שאל שאלה זו על אביו פעמיים, פעם ראשונה "העוד אביכם חי?" ובפעם השניה : " ויאמר השלום אביכם הזקן אשר אמרתם העודנו חי?". מה איפוא חזר יוסף בשעת המפגש ושאל את אחיו אותה שאלה? ובכלל מה הקשר לשאלה זו לעת ההיא שהוא חושף את עצמו בפני אחיו? זאת ועוד מהו לשון הכתוב "כי נבהלו מפניו" הלשון הנכונה כאן היתה צריכה להיות "כי נבהלו ממנו"- מדבריו וממעשיו ולא מחזות פניו?... ![]() פרשת ויחי בס"ד הרב שמואל רבינוביץ "אל תיטוש תורת אימך" יעקב אבינו, טרם פטירתו מן העולם מבקש לברך את בניו של יוסף, אפרים ומנשה. בזוהר הק' נאמר שבשכר עמידתו של יוסף בניסיון של אשת פוטיפר שנאמר בו "וימאן ויאמר..." זכה לברכות של בניו, שגם בהן נאמר "וימאן ... ויאמר ידעתי בני ידעתי". אכן, יוסף מסר נפשו בעת ההיא וניצל מהחטא, אך איזה מידה כנגד מידה יש בכך שזכה לברכת יעקב לבניו?... |