הקרן למורשת הכותל המערבי

לוח עברי - העמוד לא נמצא

פרשת שלח ה'תשע"א

בס"ד

הרב שמואל רבינוביץ
רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

זוית הראיה

בפרשת השבוע אנו קוראים בהרחבה את פרשת המרגלים אשר שלח משה רבינו לתור את הארץ, כשהתורה מתארת את הליכתם ושובם. הפירות שהביאו עמם משם, והמסרים שמצאו לנכון להעביר לעם על שאלתם אם הארץ טובה היא או רעה.



פרשת קורח ה'תשע"א

בס"ד

הרב שמואל רבינוביץ
רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

"ואהרון מה הוא כי תלינו עליו"

לקחים רבים יש ללמוד ממחלוקתו של קורח, מהטיעונים של משה רבינו ומעונשם של בעלי המחלוקת, עד שחז"ל במסכת אבות השתמשו במחלוקת זו כסמל של מחלוקת שאינה לשם שמיים.



פרשת חוקת ה'תשע"א

בס"ד

הרב שמואל רבינוביץ
רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

מאוצרה של יבנה

פרשת "פרה אדומה" חוקה היא, וכמו שמביא רש"י: "שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה ? לפיכך כתב בה חוקה - גזירה היא מלפני אין לך רשות להרהר אחריה". עד ששלמה המלך החכם מכל אדם אמר על מצוה זו: "כל זה ניסיתי בחכמה, אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני" (קהלת ז', כג) אמר שלמה: על כל אלה עמדתי, ופרשה של פרה אדומה חקרתי ושאלתי ופשפשתי, אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני (מד"ר במדבר י"ט, י"ג)



פרשת בלק ה'תשע"א

בס"ד

הרב שמואל רבינוביץ
רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

"חנוך לנער על פי דרכו"

בלעם נהפך לסמל המידות המושחתות כמו שנאמר בפרק חמישי שבמסכת אבות : "כל מי שיש בו שלושה דברים הללו הוא מתלמידיו של אברהם אבינו, ושלושה דברים אחרים הוא מתלמידיו של בלעם הרשע. תלמידיו של אברהם אבינו – עין טובה רוח נמוכה ונפש שפלה, תלמידיו של בלעם הרשע – עין רעה, רוח גבוהה ונפש רחבה. מה בין תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו של בלעם הרשע? תלמידיו של אברהם אבינו אוכלין בעולם הזה ונוחלין לעולם הבא, שנאמר: " להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא" (משלי ח'), אבל תלמידיו של בלעם הרשע יורשין גיהנום ויורדין לבאר שחת שנאמר: "ואתה אלוקים תורידם לבאר שחת וכו" (תהילים נה').

החידושי הרי"ם זצ"ל היה אומר ששלוש המידות הללו "עין רוח ונפש" ראשי תיבותיהם: "נער".



פרשת פנחס ה'תשע"א

בס"ד

הרב שמואל רבינוביץ
רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

"קרבן התמיד"

פרשת פנחס נקראת על פי רוב בתוך ימי בין המצרים או בסמוך להן. במסכת תענית נאמר: "חמשה דברים ארעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז וחמשה בתשעה באב, בשבעה עשר בתמוז: נשתברו הלוחות, ובוטל התמיד, הובקעה העיר, ושרף אפוסטמוס את התורה, והעמיד צלם בהיכל". ומבואר בגמרא שקבלה היתה בידם שבי"ז בתמוז – בעת המצור על ירושלים, בוטל קרבן התמיד שלא היו להם יותר כבשים.



 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 
לקבלת מידע ועדכונים מהכותל המערבי: