מקורות העת החדשה - קטעי נאומים

משפחות שכולות, ראש המטה הכללי, רב אלוף בני גנץ, המפכ"ל, רב ניצב יוחנן דנינו, ראש עירית ירושלים, ניר ברקת, אזרחי ישראל,

בדרכי לכאן חשתי באורותיה השוקעים של ירושלים. שָׁאוֹן החיים הסואן שלה הולך ומאט את קצבו, ומתכנס אל עצמו. לפני 67 שנים החליט האו"ם על הקמתה של מדינה יהודית. אבל לא ההכרזה היא שהקימה את המדינה המופלאה הזו. המדינה קמה בדם בניה, בזיעת חלוציה בחזון נביאיה.

מכובדי, האפיפיור פרנציקוס,
ברוך הבא לעיר הקודש, ירושלים. ולמקום המקודש הכותל המערבי, למרגלות הר הבית- הר מרום הבית.
בספר תהלים כתב דוד המלך, נעים זמירות ישראל: "בשוב השם את שיבת ציון היינו כחולמים". ירושלים שהגעת אליה, אדוני האפיפיור, איננה רק ירושלים המציאותית. זוהי גם ירושלים של חלום. חלומם של מיליוני יהודים במשך אלפיים שנים ארוכות של גלות. ירושלים היא חלום שהתגשם, ואנחנו - עודנו הולכים בו כחולמים. ומצפים להתממשות החלום במלואו.
על גבי קשת הניצחון שבנה טיטוס ברומא, לכבוד נצחונו על העם היהודי וחורבנו של בית המקדש בירושלים, מופיע תחריט מפורסם, ובו שבויים יהודים נושאים אל הגלות את אוצרות המקדש. אמת - את המנורה ואת כלי המקדש הצליח טיטוס לקחת; אבל את אור האמונה, ואת התקווה לשוב אל ארץ אבותינו - הוא לא הצליח לכבות.