מקורות תורניים - מדרשי הכותל

'ויעש לבית חלוני שקופים אטומים'.
אמר רבי אבין הלוי ברבי: את[ה] מוצא כל מי שבקש לעשות לו חלונות
עושה אותם רחבות מבפנים וצרות מבחוץ
למה? -  שיהיו שואבות אור,
אבל חלונות של בית המקדש לא היו כך,
אלא רחבות מבחוץ וצרות מבפנים
למה? -  שיהא האור יוצא מן בית המקדש ומאיר לעולם. 

תנחומא תצוה סימן ו', ילקוט שמעוני, מלכים א פרק ו סימן קפב

פעם אחת היה רבן יוחנן בן זכאי יוצא מירושלים, והיה רבי יהושע הולך אחריו וראה בית המקדש חרב. אמר רבי יהושע: אוי לנו על זה שהוא חרב, מקום שמכפרים בו עונותיהם של ישראל. אמר לו: בני, אל ירע לך – יש לנו כפרה אחת שהיא כמותה. ואיזה, זה גמילות חסדים, שנאמר: "כי חסד חפצתי ולא זבח".

 אבות דרבי נתן פרק ד'

"ותשלם כל המלאכה" – ותהי שלום;
מלמד, שכל האמנים שהיו בונים בו –
לא מת אחד מהם ולא חלה אחד מהם,
ולא נשברה מגרופות ולא קרדוֹם,
ולא נפסק אחד מכלי המלאכה,
לכך ותהי שלום כל המלאכה.

פסיקתא רבתי פרשה ו

חמישה שערים היו להר הבית: 
שני שערי חולדה מן הדרום, משמשין כניסה ויציאה;
קיפונוס מן המערב, משמש כניסה ויציאה;
טדי מן הצפון, לא היה משמש כלום;
שער מזרחי, עליו שושן הבירה צורה, שבו כוהן גדול השורף את הפרה, ופרה וכל מסעדיה יוצאין להר המשחה.

משנה, מסכת מדות פרק א', משנה ג'.

וכיון שבאו על הנהרות בבל [...] אילו נפנו לאכילה ושתייה, ואילו נפנו לבכי ולמספד.
אמר להם נבוכדנצר: מה אתם יושבים ובוכים?
והוא קורא לשבטו של לוי ואמר להם: הכינו עצמכם, עד שאנו אוכלים ושותים אני מבקש שתעמדו ותקישו לפניי בכינורות שלכם כדרך שהייתם מקישים בבית המקדש שלכם לפני אלהיכם...