מקורות תורניים - מדרשי הכותל

...וזה בכניסתו אבל בצאתו [של הכהן הגדול מקודש הקודשים ביום- כיפור] היה הכבוד כפלים כי כל העם אשר בירושלים היו עוברים לפניו ורובם באבוקות של שעוה לבנה דולקות וכולם לובשים בגדי לבן וכל החלונות מעוטרות ברקמה ומלאות נרות וספרו לי הכהנים כי הרבה מהשנים לא היה כהן גדול יכול להגיע לביתו קודם חצות הלילה מפני דוחק העם העובר וריבוי הגדול שאע"פ שהיו כולם מתענים לא היו הולכים לבתיהם עד יראו אם יוכלו להגיע לנשק ידי הכהן הגדול וביום שאחריו היה עושה סעודה גדולה ומזמן לאוהביו וקרוביו ויום טוב היה עושה לפי שיצא בשלום מן המקדש...

לשכת הגזית – שם הייתה סנהדרין גדולה של ישראל יושבת, ודנה את הכהונה.
שכל כוהן שנמצא בו פסול – לובש שחורים ומתעטף שחורים, ויוצא והולך לו,
ושלא נמצא בו פסול - לובש לבנים ומתעטף לבנים, ונכנס ומשמש עם אחיו הכוהנים.
ויום טוב היו עושין, שלא נמצא פסול בזרעו של אהרון, וכך היו אומרין:
ברוך המקום ברוך הוא, שלא נמצא פסול בזרעו של אהרון.

משנה, מסכת מידות פרק ד', משנה ח'.

הר הבית היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה.
רובו מן הדרום, והשני לו מן המזרח, והשלישי לו מן הצפון, ומיעוטו מן המערב.
מקום שהיה רוב מידתו, שם היה רוב תשמישו.
כל הנכנסין להר הבית, נכנסין דרך ימין ומקיפין ויוצאין דרך שמאל, חוץ ממי שאירעו דבר, שהוא מקיף על השמאל.  מה לך מקיף לשמאל?...

תנו רבנן: מעשה בשני כהנים שהיו שניהן שוין ורצין ועולין בכבש,
קדם אחד מהן לתוך ארבע אמות של חבירו - נטל סכין ותקע לו בלבו.
עמד רבי צדוק על מעלות האולם, ואמר: אחינו בית ישראל שמעו!
הרי הוא אומר (דברים כא) 'כי ימצא חלל באדמה ויצאו זקניך ושפטיך',
אנו על מי להביא עגלה ערופה? על העיר או על העזרות?
געו כל העם בבכיה.
בא אביו של תינוק ומצאו כשהוא מפרפר.
אמר: הרי הוא כפרתכם, ועדיין בני מפרפר, ולא נטמאה סכין.
ללמדך שקשה עליהם טהרת כלים יותר משפיכות דמים.
(כלומר, שרצח היה פחות חמור בעיניהם מדיני טומאה וטהרה)

תלמוד בבלי, מסכת יומא דף כ"ג, עמוד א'.