מקורות העת החדשה - קטעי נאומים

ל"ג בעומר התשס"ט

בספר מלכים א', פרק ח/כב מופיעה תפילתו של שלמה המלך עת הקים את בית המקדש.

כב וַיַּעֲמֹד שְׁלֹמֹה, לִפְנֵי מִזְבַּח יְהוָה, נֶגֶד, כָּל-קְהַל יִשְׂרָאֵל; וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו, הַשָּׁמָיִם.  כג וַיֹּאמַר, יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֵין-כָּמוֹךָ אֱלֹהִים, בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וְעַל-הָאָרֶץ מִתָּחַת:  שֹׁמֵר הַבְּרִית, וְהַחֶסֶד, לַעֲבָדֶיךָ, הַהֹלְכִים לְפָנֶיךָ בְּכָל-לִבָּם. 

בס"ד

באי בית ה' – הכותל המערבי שנקבצו ובאו  מדרום אפריקה לארץ הקודש ומקיימים בעת הזאת את דבריו של דוד המלך – נעים זמירות ישראל: "כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו"

חלומם של אבותיכם מתגשמים בכם ולנגד עינינו מתגשם חזונו של הנביא ישעיהו: "שאי סביב עיניך וראי כולם נקבצו באו לך, בניך מרחוק יבואו  ובנותיך על צד תאמנה".

מכובדי,
קראנו אמש בהפטרת פרשת עקב דברי הנביא ישעיהו:
"שמעו אלי רודפי צדק מבקשי ה', הביטו אל צור חוצבתם ואל מַקֵבֶת בור נוּקַרְתֶם. הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם כי אחד קראתיו ואברכהו וארבהו. כי ניחם ה' ציון נחם כל חורבותיה וישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה' ששון ושמחה ימצא בה תודה וכל זמרה".

כ"ט באדר התש"ע (15 במרץ 2010)

הרואה בתי כנסיות של ישראל בישובן אומר: ברוך מציב גבול אלמנה.

בית הכנסת, לבה החי של הקהילה היהודית, הוא ביתו של כל יהודי. אין לנו עוד שמחה כשמחת חנוכת בית כנסת, שמחה שמקפלת בתוכה את שמחת החיים היהודיים על כל מצוותיה וחגיה - תקיעת השופר בראש השנה, בגדי הלבן ביום הכיפורים, מעגלי ההושענות המלבלבים, הילדים העולצים בחג הפורים, שירת הים, הקריאה בתורה, המגילות... עולם ומלואו חג במעגלים סביב תאריכים עבריים עתיקים ומפיח בהם חיים מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו.