ויצא – תשע"ו

בס"ד
ויצא – תשע"ו
מה אומרים ואיך אומרים

הרב שמואל רבינוביץ, רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

בפרשת השבוע אנו עדים לסיפור עצוב מאוד, אולי העצוב ביותר בתורה. זהו סיפורם של יעקב ושתי נשותיו – רחל ולאה. מדוע נשא יעקב את שתי האחיות, רחל ולאה? התורה מתארת בהרחבה את התפתחותו של סיפור עגום זה. יעקב בכלל רצה לשאת את רחל לאישה, הוא אהב אותה והיה מוכן לעבוד בעבורה שבע שנים כדי לזכות לחיות לצדה. אך לרחל הייתה אחות מבוגרת, לאה, ולשתיהן היה אב נוכל ורמאי, לבן.
לאחר שבע שנות עבודה, כשהגיעה העת של יעקב ורחל לממש את אהבתם, החליט האב הרמאי לתת ליעקב את לאה במקום רחל. בחסות חשכת הליל יעקב נשא לאשה – בטעות – את לאה. רק בבוקר הוא גילה את מה שנעשה לו, וכבר היה מאוחר מדי.
ואז החליט יעקב שהוא לא מוותר על אהבתו לרחל והוא נושא גם אותה לאשה. בשיא חוצפתו דורש החותן הרמאי מחתנו הטרי לעבוד שבע שנים נוספות כדי לקבל את רחל, ויעקב נענה לבקשה. הוא עושה זאת וגם רחל נישאת לו.
כאשר סיפור מתחיל כך, אנו יכולים רק לדמיין כיצד יתנהל הבית הזה ומה תהיינה התוצאות של הנישואין הכפויים ללאה לצד האהבה העזה לרחל.
ואם זה לא מספיק, מספרת לנו התורה על לאה היולדת בן ועוד בן, בעוד רחל עקרה, כשהיא עומדת לה בודדה ועיניה כלות לראות את אחותה המגדלת שבט שלם של ילדים. ארבעה בנים ובת ילדה לאה, ורחל עדיין עקרה. האם יש מילים לתאר את הסבל, את הכאב ואת המועקה של רחל?!
ובשלב זה אנו מגיעים לקטע בסיפור שאין צורך לתאר אותו במילים, מפני שאין אדם שקורא אותו ולבו לא נחמץ מצער. כך מתנהלת השיחה בין רחל ויעקב:
"ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב, ותקנא רחל באחותה, ותאמר אל יעקב: הבה לי בנים, ואם אין מתה אנוכי!
וייחר אף יעקב ברחל ויאמר: התחת אלוהים אנוכי אשר מנע ממך פרי בטן?!"
(בראשית ל, א-ב)
עדיין אנו זוכרים את אהבתם של יעקב ורחל. ארבע עשרה שנים עבד יעקב אצל חותנו הנוכל בכדי לזכות ברחל, והנה, לאן הגענו?
חכמי ישראל ביטאו זאת בצורה חדה ביותר כשתיארו את אלוקים נוזף ביעקב:
"אמר לו הקדוש ברוך הוא: וכי כך עונים את המעוקות?!"
(בראשית רבה עא, ז)
מדוע אכן יעקב הגיב כך לשמע דבריה של רחל?
רחל סבלה, בזה אין כל ספק. קנאתה באחותה הייתה צורבת וכפי שהיא עצמה אמרה, היא איבדה כל טעם בחייה אם לא תזכה ללדת ילדים. אך מתוך כאבה העמוק, שגתה רחל בדבריה ליעקב ואמרה משפט מוטעה ואולי גם מסוכן. היא פנתה ליעקב ודרשה ממנו: "הבה לי בנים". וכי יעקב יכול להעניק לה בנים? הוא הרי אהב אותה, ובוודאי עשה ככל יכולתו בכדי לעזור לרחל. מה פשר הדרישה החריגה הזו?
התשובה לשאלה זו טמונה בהבנת הסיטואציה. אם אנו חושבים שרחל פנתה אל יעקב כבעל אוהב ואהוב, אנו טועים. כאן, פנתה רחל אל יעקב כצדיק, כאדם שיש בכוחו – כך סברה רחל – לשנות את המציאות ולהועיל לה בדרכים שונות מהרגיל. דבריה נשמעים עתה בצלילים שונים לחלוטין. היא אינה מגלה את לבה בפני יעקב בעלה, אלא מחפשת ישועות אצל יעקב הצדיק.
ולכך מגיב יעקב בחריפות: "התחת אלוהים אנוכי?!" – אם את סבורה שיש בכוחו של אדם כלשהו להעניק לך בנים, הרי שאת טועה טעות חמורה. יש כתובת אחת בלבד, והיא אלוקים. רק הוא יכול, רק עליו אפשר להישען. צדיק יכול לברך, להתפלל, אבל לא לתת בנים!
אין ספק שיעקב צדק בדבריו, ולמרות זאת הוא ננזף. כי גם אם תוכן דבריו הוא נכון, הרי שעליו לקחת בחשבון שלפניו עומדת אשה כואבת, מיוסרת, שהקנאה והמועקה גודשים את לבה. לאדם השרוי במצב כה קשה אסור לדבר בחריפות. יעקב היה חייב לתקן את דבריה של רחל, אבל לא כך! אם רחל כשלה ב"מה אומרים", הרי שיעקב כשל ב"איך אומרים". (כמובן לפי ערך גדולתם).
גם כאשר אומרים את האמת, צריך לדעת כיצד לומר אותה.