פרשת וירא התשע"ו

בס"ד

הדמות המרכזית עליה אנו קוראים בפרשת השבוע, היא דמותו של אברהם אבינו. דמות מרכזית, אך לא יחידה. קיימות דמויות נוספות המלוות את אברהם במסעותיו הגיאוגרפיים והאמוניים: שרה אשתו, יצחק וישמעאל בניו, ודמות נוספת: לוט.
לוט מלווה את אברהם מרגע צאתו במסע לכיוון ארץ כנען, הלא היא הארץ שתובטח לאחר מכן לאברהם ותיקרא "ארץ ישראל". הוא גם יורד עמו למצרים בתקופת הרעב, ולאחר מכן לוט שב עם אברהם לארץ כנען, וכאן אנו מגיעים לתפנית. בין לוט ובין אברהם מתעוררת מתיחות שבאה לידי ביטוי במריבת הרועים. אברהם שמזהה את שורשי המריבה בהבדלי האישיות שבינו ובין לוט, מציע ללוט להיפרד כשהוא מאפשר לו לבחור את המקום הפורה ביותר בארץ כנען באותם ימים: סדום.
סדום אינה רק מקום פורה, אלא גם מקום שאנשיו "רעים וחטאים לה' מאוד". כל כך הם היו רעים, עד שאלוקים החליט להחריב את סדום והערים השכנות. אך בסדום מתגורר גם לוט שהוא "צדיק בסדום". מלאכים הנשלחים אל לוט ונראים כבני אנוש זוכים לאירוח בביתו, למרות חוקיה הנוקשים של סדום האוסרים על הכנסת אורחים מכל סוג שהוא. עבירתו של לוט על החוק אינה עוברת בשתיקה. אנשי סדום מתקבצים סביב לביתו ומבקשים לקבל את האורחים ולערוך בהם לינץ'. אל נשכח, זוהי סדום ואלו הם חוקיה ההרסניים והמושחתים.
וכאן לוט, שעד עתה אכן תיפקד כצדיק בסדום, נוקט בצעד תמוה. הוא מציע לאנשי סדום הצרים על ביתו תחליף לאורחים, ואת ה"תחליף" הזה, משום מה, הוא מוכן להקריב:
"ויאמר: אל נא אחי תרעו! הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש, אוציאה נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם, רק לאנשים האל[ה] אל תעשו דבר, כי על כן באו בצל קורתי!"
(בראשית יט, ז-ח)
נשים לב למוסר המוזר של לוט. הוא מגונן בחירוף נפש על אורחיו, ולמען שלומם הוא מוכן להקריב את שתי בנותיו. הרגש הבסיסי והטבעי של אהבת אב לבנותיו כאילו נעלם, והאורחים חשובים יותר משתי בנות אומללות אלו. הייתכן?!
לא לחינם מספרת לנו התורה את הסיפור הזה, שכן לוט התחנך אצל אברהם אבינו וללא ספק רכש ערכים חיוביים רבים, ביניהם, כפי שאנו קוראים, הכנסת אורחים גם מתוך סיכון ממשי, תוך כדי שהוא מפר באופן בוטה את חוקי סדום.
אנו רגילים לתיאור פשטני של התמודדות האדם עם ערכים מצד אחד, ומשיכה ופיתוי מצד שני: ערך הנאמנות מול פיתוי הבגידה; ערך היושר מול פיתוי גריפת הון; ערך המחילה מול המשיכה לנקמה. אך לוט ניצב מול התמודדות מורכבת יותר. מצד אחד ניצב ערך הכנסת האורחים שהוא ודאי ערך חיובי, ומצד שני נצבת האנושיות הבסיסית של אהבת אב לילדיו שגם היא ללא ספק ערך חיובי ביותר. כאן לוט נכשל. סולם הערכים שלו היה הפוך והוא בחר להקריב את בנותיו למען האורחים.
פעמים רבות ניצבים בני אדם בהתמודדויות מסוג זה. לפעמים אדם יכול לסייע לכל העולם, אך את אשתו וילדיו הוא זונח. אדם מסוגל לנסוע למקומות רחוקים כדי לתרום לאנושות, אך הוא עושה זאת תוך כדי רמיסה של האנשים שסביבו. או דוגמא מוכרת יותר: אנשים שלמען הערך החשוב והוא באמת חשוב - של צער בעלי חיים, מוכנים להקריב חיים של בני אדם.
אנשים כאלו הם אנשים טובים וערכיים, אך הם נופלים בכשל של לוט: כשל הסולם ההפוך.