יום כיפור תשע"ו

בס"ד

יום השותפות המחודשת

הרב שמואל רבינוביץ
רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

ביום כיפור הקרוב, נעמוד כולנו בבתי הכנסת, כולנו – אך גם כל אחד מאתנו כשהוא לעצמו. נעמוד לפני אלוקים, נפתח את הלב ונרענן את הקשר האישי, האינטימי, הייחודי, של כל אחד ואחת מאתנו עם אלוקים.
האמת ראויה להיאמר, שליום גדול כמו יום כיפור לא כדאי להיכנס ללא הכנה. המעבר מחיי היומיום הדוחקים, העמוסים, המורכבים, אל חווית העמידה לפני ה' בלב פתוח – הינו מעבר שדורש התכוננות והתבוננות. נעיין בכמה מילים מן התפילה המיוחדת של יום כיפור, ודרכן ננסה לעמוד על אחת מהמשמעויות של יום קדוש זה. יום שהעם היהודי כולו, לגווניו השונים, מאוחד סביב קדושתו.
בתפילת 'נעילה' החותמת את יום כיפור, נאמר:
"אתה הבדלת אנוש מראש ותכירהו לעמוד לפניך, כי מי יאמר לך מה תפעל? ואם יצדק מה יתן לך?... ואתה ברחמיך הרבים רחם עלינו, כי לא תחפוץ בהשחתת עולם... ורוצה אתה בתשובת רשעים..."
במילים אלו קיים תיאור מיוחד של מצב האדם בתוך המציאות הסובבת אותו, תיאור שבימים רגילים אנו לפעמים שוכחים, ובדיוק לשם כך אנו עומדים ביום כיפור ונזכרים בו. תיאור זה, ניתן לומר, ממצה את יסודותיה של התפיסה היהודית הנלמדת מן התנ"ך.
הבה נתבונן: מבט כנה על העולם שאלוקים ברא, מלמד שהעולם אינו מושלם. עובדה זו לבדה יש בה יותר מאשר חוסר נוחות, והדתות כולן מתמודדות עמה בדרכים שונות. היהדות הסיקה מעובדה זו מסקנה מרחיקת לכת, בעלת משמעות אינסופית, הקובעת כי על האדם הוטלה משימה להיות שותף לאלוקים ולתקן את העולם. בתפילת "עלינו לשבח" הנאמרת לאחר כל תפילה, אנו מצהירים: "על כן נקווה לך ה' אלוהינו... לתקן עולם במלכות ש-די". תיקון העולם הוא המשימה המרכזית שהופקדה ביד האדם.
דרכים רבות יש לתיקון העולם. יש תיקון של האמונה, יש תיקון של הטבע, יש תיקון של איכות החיים, יש תיקון של מערכות היחסים. הרשימה של התיקונים ארוכה מאוד, ואי אפשר לומר שעל כל אדם הוטלה המשימה היומרנית לתקן את כל בעיותיה של המציאות, אך רובד בסיסי של תיקון משותף הוא  לאנושות כולה, ומכאן והלאה כל אדם בוחר לו את התחום בו הוא מסוגל ורוצה לתקן את העולם בצורה הטובה והראויה ביותר.
האם אנו עומדים במשימה גדולה זו? למעשה, אם אלוקים היה מתייעץ אתנו, ספק רב אם היינו ממליצים לו לבחור את האדם כשותף לתיקון העולם... אך נראה כי דווקא מה שבעיניים אנושיות הוא חיסרון, במבטו האינסופי של אלוקים הוא יתרון. כאשר אנו בוחרים שותף לעסק, אנו מחפשים את האדם שימלא את תפקידו באופן המוצלח ביותר. אך כאשר אלוקים בוחר שותף ל"עסק" – לתיקון העולם – הוא בוחר את מי שיכול לפעול מתוך חירות, מתוך בחירה חופשית. רק האדם שהינו היצור היחיד שמסוגל לבחור בטוב מתוך מצפון ולב ישר, ראוי להיות שותף של אלוקים.
ובכל זאת, השותף אמור למלא את תפקידו. האם אכן האנושות עושה זאת? במידה רבה התשובה לכך חיובית. אך לצד זאת ישנן מעידות, קיימות נסיגות. לשם כך ניתן לנו יום כיפור. ביום זה יש לנו הזדמנות לחדש את הקשר, לרענן את השותפות, לבסס את המחויבות. ביום זה אנו עומדים ללא מסיכות לפני אלוקים ומצהירים על רצוננו העמוק להיות שותפים לתיקון העולם, רצון שיש בכוחו לגבור על כל הנטיות האחרות הסובבות אותנו.
ואלוקים, א-ל רחום וחנון, מקבל את הצהרתנו ומעניק לנו שנה נוספת של חיים, שנה שאם נתמקד בה באופן הנכון ולא נשכח את הייעוד המוסרי העליון שלנו, נצטרף לאלוקים וניצור עולם טוב יותר, עמוק יותר, איכותי יותר.