פרשת נשא התשע''ה

ובכן, תמצית סיפור חייו של שמשון הגיבור היא זו: בתקופתו של שמשון האויב העיקרי של עם ישראל היה העם הפלישתי. שמשון שהוקדש כאמור לנזיר עוד טרם נולד, היה גם זה שעליו נאמר: "הוא יחל להושיע את ישראל מיד פלישתים". לאחר שגדל, בחר שמשון לשאת אישה פלישתית, ומיד לאחר מכן הסתכסך עם הפלישתים ונקם בהם נקמה כואבת. לאחר מכן, כשהפך לאויבם הידוע של הפלישתים, הוא בוחר שוב ללכת לאישה פלישתית, הפלישתים מנסים ללוכדו אך הוא בגבורתו נמלט מידם. ושוב, הוא מתאהב באישה פלישתית, והיא – בשליחות בני עמה הפלישתים – מסגירה אותו לידיהם. סופו המר הוא כאשר ניצב מתחת למקדשם של הפלישתים החוגגים את ניצחונם, ובגבורה עילאית ממוטט את הבית על עצמו ונהרג יחד עם שלושת אלפי פלישתים.
סיפור זה, מלבד היותו סיפור מתח מרתק, ניתן לקוראו שוב ושוב ולמצוא בו רבדים חדשים של עומק. והנה, אנו קוראים אותו ומוצאים בו שני קווים מקבילים לאורך כל הסיפור.
מצד אחד, מלחמותיו של שמשון עם הפלישתים הן מאבקים אישיים, סביב נשים, כבוד ואינטרסים צרים. את כל המאבקים בפלישתים שמשון אינו עושה לכאורה "לשם שמים", אלא מיצרים נמוכים שאינם ראויים לשבח כלל.
ומצד שני, עוד לפני הולדתו אמר עליו מלאך אלוקים: "הוא יחל להושיע את ישראל מיד פלישתים"; כאשר הוא גדל נאמר עליו: "ותחל רוח ה' לפעמו"; ושוב: "ותצלח עליו רוח ה'"; ולאחר מיתתו הטראגית אנו קוראים סיומת המתאימה לאחד מגדולי האומה: "וירדו אחיו וכל בית אביו וישאו אותו ויעלו ויקברו אותו... והוא שפט את ישראל עשרים שנה".
מהו, אם כן, סיפורו של שמשון? סיפור של יצרים נמוכים ונקמות אישיות, או סיפור של גבורה מאת ה' והנהגת עם ישראל כנגד אויביו הפלישתים?
התשובה היא: גם וגם. שני הסיפורים הם אכן קווים מקבילים לכל אורך חייו של שמשון, אך יש ביניהם קשר הדוק. פעולותיו של שמשון נעשו לכאורה מתוך אינטרסים אישיים, אך מי שסובב את העניינים כולם, מי שהעניק לו יכולות והביא אותו למצבים ספציפיים בהם הוא יגיב כפי שהגיב – היה אלוקים.
מסר זה נאמר במפורש, כאשר הנביא מספר על אביו ואמו שתמהים על בחירתו באישה הפלישתית, נאמר:
ואביו ואמו לא ידעו כי מה' היא, כי תואנה הוא מבקש מפלישתים
(שופטים יד, ד)
כלומר, שמשון התנהל כפי שבחר להתנהל, אך באמת היה זה מעין "תיאטרון בובות", כאשר מאחורי הקלעים קיימת השגחה אלוקית המכוונת ומנהלת את הסיפור כולו.
מסר דומה אנו מוצאים גם אצל יוסף הצדיק בספר בראשית. לאחר שאחיו מכרו אותו והוא פוגש בהם, הם מבוהלים מהנקמה העתידה לבוא מצדו, אך הוא משיב להם ואומר:
אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אותי הנה, כי למחיה שלחני אלוקים לפניכם
(בראשית מה, ה)
הסיבה שיוסף אינו נוקם באחיו, אינה מפני שהם לא עשו לו עוול. הם מצדם וודאי עשו עוול גדול כלפיו, אך יוסף מכיר בכך שמאחורי התמונה הנראית לעיניים יש מישהו שמנהל את העולם ומגלגל את הסיפור בדרך שתתאים ביותר למטרה. במקרה של יוסף, המטרה היא שיעקב ובניו ירדו למצרים; במקרה של שמשון, המטרה היא להחליש את האויב הפלישתי.
מסר זה עלינו לקחת לחיי היום יום. פעמים רבות נדמה כי יש בכוחם של בני אדם לפגוע, להזיק, לחמוס. אך האמת היא שמאחורי המסך ישנה יד מנהלת, אלוקים הדואג שמה שצריך לקרות יקרה, ומה שאינו אמור להתרחש – לא יתרחש. אמונה זו יש בכוחה להביא שלווה לחיינו, כאשר מצד אחד אנו משתדלים לעשות את ההחלטות הנכונות, אך מצד שני אנו בוטחים על אלוקים שמכוון את המציאות כולה ודואג שהיא תצעד לקראת מטרתה.