פורים התשע''ה

המן ובניו נתלו על העץ שהכינו עבור תליית מרדכי, מרדכי מונה לשר במלכות פרס והיהודים קיבלו רשות מהמלך אחשוורוש להתגונן בפני אויביהם. צמד המילים הלקוח ממגילת אסתר "ונהפוך הוא" – מסמל את המהפך שחל במעמד היהודים, מכאלו שדמם הותר לעם שרשאי להגן על עצמו ולהיפרע מאויביו.
תקציר זה הוא תמציתו של סיפור המגילה אותה קורא העם היהודי בחג הפורים, בערב ובבוקר, למעלה מאלפיים שנים. אך מלבד הסיפור עצמו, מסתתר בתוכו קטע מעניין ורלוונטי לכל אדם, שמן הראוי להתבונן בו.
כאשר נודע למרדכי על האסון המתקרב, הוא נוקט בצעדים חריגים: הוא קורע את בגדיו, לובש שק ומניח אפר על ראשו, יוצא לרחוב העיר וזועק זעקה גדולה ומרה. והנה, משרתותיה של אסתר המלכה, שהיא כזכור בת אחיו של מרדכי, מספרות לה על מעשי דודה האהוב והנערץ. והיא כמובן שולחת לו בגדים חדשים, אך הוא מסרב ללבוש אותם ומודיע לה על האסון הנורא הצפוי לעמה.
תגובתה של אסתר עלולה להפתיע את מי שזוכר רק את ה"הפי-הנד" של המגילה. בתחילה אסתר מסרבת לפנות לאחשוורוש המלך ולבקש ממנו לבטל את הגזרה. היא מפחדת להסתכן ולגשת אל המלך העריץ ללא תיאום מראש. מרדכי ששומע על סירובה של אסתר ועל פחדיה, מעביר לה את המילים החריפות הבאות:
אל תדמי בנפשך להימלט בית המלך מכל היהודים, כי אם החרש תחרישי בעת הזאת – רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר; ואת ובית אביך תאבדו! ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות...
(אסתר ד, יג-יד)
לאחר שקיבלה את דבריו החריפים של מרדכי, השתכנעה אסתר כי אכן, עליה מוטל התפקיד להציל את העם היהודי. היא אזרה עוז, ניגשה אל המלך והגתה תכנית חכמה ומורכבת כיצד להביא למותו של המן ולהצלת העם היהודי.
מה, בעצם, אמר לה מרדכי שגרם לה לשנות את דעתה? הלא בתחילה ראינו אותה מתחמקת, מפחדת, מסרבת, ולפתע היא הופכת להיות מובילה ויוזמת, מחלקת פקודות למרדכי ובתבונה דיפלומטית רבה מצליחה לשנות את התמונה.
אנו מבינים שאמרו לה מילים שזעזעו אותה, אך מה כל כך מזעזע בהן?
אסתר, נערה יהודיה תמימה, חוותה טראומה קשה ביותר כאשר נלקחה בעל כורחה לבית אחשוורוש. במקום לחיות חיים יהודיים בקרב בני עמה, היא הפכה למלכה, נשואה למלך עריץ ורע לב שאינו מהסס להרוג את נשותיו שהעזו להמרות את פיו. מצבה האישי אומלל בכל קנה מידה. מתוך עמדה חלשה זו, היא מסרבת לפעול, היא חוששת, היא כבויה.
אך מרדכי מפרש לה את האירועים ושופך עליהם אור אחר. הוא אומר לה "מדוע הגעת למלכות? כדי להציל את העם היהודי כולו!". אינך אומללה, גם אם גורלך האישי קשה ביותר, קיבלת שליחות ותפקיד נעלה. ניתן לך היכולת לשנות את המציאות, להציל את עמך מהשמדה.
הפיכת הגורל האומלל לתפקיד ויעוד נעלה, היא זו ששינתה את מצבה הנפשי של אסתר והביאה אותה לעמדה של יוזמת, מובילה, מתכננת ומשפיעה, ובסופו של תהליך – היא גם הצילה את העם היהודי. עד היום אנו אסירי תודה לאסתר המלכה על האומץ והתבונה שהיא הוכיחה במעשיה.
לקח זה הוא מסר לדורות. זה קורה לכולנו, כאשר לפעמים אנו מרגישים שהגורל הוביל אותנו למצבים מדכאים ומייאשים. אך אם נשכיל להפוך את התמונה ולהיאחז בתפקיד המוטל עלינו דווקא במצבים קשים אלו – אז נצליח להוביל את עצמנו, את משפחתנו, ואולי גם את החברה כולה, למקום טוב יותר.

המן ובניו נתלו על העץ שהכינו עבור תליית מרדכי, מרדכי מונה לשר במלכות פרס והיהודים קיבלו רשות מהמלך אחשוורוש להתגונן בפני אויביהם. צמד המילים הלקוח ממגילת אסתר "ונהפוך הוא" – מסמל את המהפך שחל במעמד היהודים, מכאלו שדמם הותר לעם שרשאי להגן על עצמו ולהיפרע מאויביו.
תקציר זה הוא תמציתו של סיפור המגילה אותה קורא העם היהודי בחג הפורים, בערב ובבוקר, למעלה מאלפיים שנים. אך מלבד הסיפור עצמו, מסתתר בתוכו קטע מעניין ורלוונטי לכל אדם, שמן הראוי להתבונן בו.
כאשר נודע למרדכי על האסון המתקרב, הוא נוקט בצעדים חריגים: הוא קורע את בגדיו, לובש שק ומניח אפר על ראשו, יוצא לרחוב העיר וזועק זעקה גדולה ומרה. והנה, משרתותיה של אסתר המלכה, שהיא כזכור בת אחיו של מרדכי, מספרות לה על מעשי דודה האהוב והנערץ. והיא כמובן שולחת לו בגדים חדשים, אך הוא מסרב ללבוש אותם ומודיע לה על האסון הנורא הצפוי לעמה.
תגובתה של אסתר עלולה להפתיע את מי שזוכר רק את ה"הפי-הנד" של המגילה. בתחילה אסתר מסרבת לפנות לאחשוורוש המלך ולבקש ממנו לבטל את הגזרה. היא מפחדת להסתכן ולגשת אל המלך העריץ ללא תיאום מראש. מרדכי ששומע על סירובה של אסתר ועל פחדיה, מעביר לה את המילים החריפות הבאות:
אל תדמי בנפשך להימלט בית המלך מכל היהודים, כי אם החרש תחרישי בעת הזאת – רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר; ואת ובית אביך תאבדו! ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות...
(אסתר ד, יג-יד)
לאחר שקיבלה את דבריו החריפים של מרדכי, השתכנעה אסתר כי אכן, עליה מוטל התפקיד להציל את העם היהודי. היא אזרה עוז, ניגשה אל המלך והגתה תכנית חכמה ומורכבת כיצד להביא למותו של המן ולהצלת העם היהודי.
מה, בעצם, אמר לה מרדכי שגרם לה לשנות את דעתה? הלא בתחילה ראינו אותה מתחמקת, מפחדת, מסרבת, ולפתע היא הופכת להיות מובילה ויוזמת, מחלקת פקודות למרדכי ובתבונה דיפלומטית רבה מצליחה לשנות את התמונה.
אנו מבינים שאמרו לה מילים שזעזעו אותה, אך מה כל כך מזעזע בהן?
אסתר, נערה יהודיה תמימה, חוותה טראומה קשה ביותר כאשר נלקחה בעל כורחה לבית אחשוורוש. במקום לחיות חיים יהודיים בקרב בני עמה, היא הפכה למלכה, נשואה למלך עריץ ורע לב שאינו מהסס להרוג את נשותיו שהעזו להמרות את פיו. מצבה האישי אומלל בכל קנה מידה. מתוך עמדה חלשה זו, היא מסרבת לפעול, היא חוששת, היא כבויה.
אך מרדכי מפרש לה את האירועים ושופך עליהם אור אחר. הוא אומר לה "מדוע הגעת למלכות? כדי להציל את העם היהודי כולו!". אינך אומללה, גם אם גורלך האישי קשה ביותר, קיבלת שליחות ותפקיד נעלה. ניתן לך היכולת לשנות את המציאות, להציל את עמך מהשמדה.
הפיכת הגורל האומלל לתפקיד ויעוד נעלה, היא זו ששינתה את מצבה הנפשי של אסתר והביאה אותה לעמדה של יוזמת, מובילה, מתכננת ומשפיעה, ובסופו של תהליך – היא גם הצילה את העם היהודי. עד היום אנו אסירי תודה לאסתר המלכה על האומץ והתבונה שהיא הוכיחה במעשיה.
לקח זה הוא מסר לדורות. זה קורה לכולנו, כאשר לפעמים אנו מרגישים שהגורל הוביל אותנו למצבים מדכאים ומייאשים. אך אם נשכיל להפוך את התמונה ולהיאחז בתפקיד המוטל עלינו דווקא במצבים קשים אלו – אז נצליח להוביל את עצמנו, את משפחתנו, ואולי גם את החברה כולה, למקום טוב יותר.