הקרן למורשת הכותל המערבי

פרשת עקב

פרשת עקב

 


בס"ד

 


עקב – תשע"ד
הרב שמואל רבינוביץ

 

"תעודת הזהות" של אלוקים – פרשת עקב

גם בפרשת 'עקב' אנו ממשיכים להאזין לנאומו של משה רבינו בפני עם ישראל ערב כניסתם לארץ ישראל, נאום שנישא לפני אלפי שנים ומהדהד באוזנינו עד ימינו אנו. בתוך הנאום, אנו מוצאים הצהרה חשובה ביותר. משה משיב על השאלה החשובה ביותר עבור אדם מאמין: מיהו אלוקים?
שאלה זו אינה נשאלת בדרך כלל באופן גלוי. לכל בני האדם ישנה תחושה שזו שאלה גדולה מדי. אך האמת היא שבעומק הלב כל אדם רוכש תפיסה כלשהי על השאלה הזו.

לדוגמא, נניח שאנו רואים ילד משחק בכדור ופתאום עף הכדור ומתגלגל אל כביש סואן. הילד שאינו מודע לסכנה שבקפיצה אל הכביש, רץ בעקבות הכדור כשהוא אינו מבחין ברכבים השועטים מולו. האדם האחראי שעמד על שפת הכביש עשה את הדבר הנכון ביותר ומנע מן הילד לרוץ אל הכביש. אין לאף אחד מאיתנו ספק כי אותו אדם עשה את המעשה הנכון ברגע הנכון.

כעת נשאל כל אדם, מאמין ושאינו מאמין כאחד, את השאלה הבאה: לדעתך, האם אלוקים אוהב את המעשה הזה או לא? הבה נעצור לרגע ונחשוב על שאלה זו... ברור לחלוטין לכל אחד ואחת מאיתנו שאלוקים מרוצה מאוד ממעשה זה. המסקנה המפתיעה היא: לכל אדם ישנה תחושה שהוא מכיר את אלוקים ויודע מה הוא אוהב ומה אינו אוהב!

משה רבינו בנאומו מציף את השאלה הזו ואף משיב עליה תשובה ברורה:

כי ה' אלוהיכם הוא... האל הגדול הגיבור והנורא אשר לא יישא פנים ולא ייקח שחד, עושה משפט יתום ואלמנה ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה


והמסקנה המעשית מתיאור זה מופיעה מיד:

ואהבתם את הגר!

(דברים י, יז-יט)

אלוקים הוא פסגת הצדק והחסד, כך אומר לנו משה רבינו. הוא דואג לכל אדם, גם כזה שנמצא בשולי החברה, גם כזה שעומד במצבים עגומים של אלמנות ויתמות. לכולם אלוקים דואג ואת כולם הוא אוהב. גם לגר, אותו אדם שבא מן החוץ, מתרבות זרה, ואינו משתלב בטבעיות בחברה החדשה אליה הגיע, גם הוא מקבל את אהבתו של אלוקים הדואג לסיפוק כל צרכיו. ואנו, בני האדם, אמורים להבין את המסר ולהפנים אותו. גם עלינו מוטלת החובה לנהוג ברגישות בכל רבדי החברה האנושית, בין אם מדובר במי שמצליח לעמוד על זכויותיו, ובין אם מדובר במי שזקוק לעזרתנו.

ובכן, את "תעודת הזהות" של אלוקים אנו כבר מכירים. הלב שלנו יודע לספר לנו מה אלוקים אוהב, וכעת קיבלנו אישור לכך ממשה רבינו. אך עדיין עלינו להבין מספר מילים בתיאור הנפלא הזה. מה פשר ההקדמה האומרת שאלוקים הוא "הגדול הגיבור והנורא אשר לא יישא פנים ולא ייקח שוחד"? כיצד זה קשור אל ההמשך המתאר את הצדק והחסד עם האנושות כולה?

למעשה, במילים אלו אנו מעמיקים לרובד נוסף של הבנת ערכי הצדק והחסד. בקרב בני אדם שונים קיימות תפיסות שונות על השאלות מהי גדולה ומהי גבורה. אדם אחד יראה ספורטאי מצטיין

 

 

כ"גיבור", אדם אחר יביט על פוליטיקאי מצליח כאדם "גדול", השלישי יכול להסתכל על פילוסוף מעמיק כעל אחד מ"גדולי האומה", ואילו הרביעי יחשוב ש"גבורה" היא הצלחה כלכלית מסחררת.
ובדיוק את כל זה באה התורה לשלול.

מהי גבורה? – הדאגה לזולת היא הגבורה! התורה באה ללמד אותנו שגבורה אמיתית אינה מתבטאת באופן פיזי או כלכלי, אלא ביכולת לצאת מתוך האגו ולראות את צרכיו של האחר, ובפרט את החלשים שבחברה. זוהי גבורה!

מהי גדולה? – שימת הלב לנואשות של האדם הזר, שאינו מצליח לתקשר עם הסביבה החדשה. הסיוע המעשי לצרכיו הבסיסיים. זוהי גדולה!

ואכן, אלוקים אינו נושא פנים ואינו נוטל שוחד. כמובן, אין הכוונה לשוחד במובן הרגיל של סכומי כסף או טובות הנאה. מדובר על שוחד עדין יותר, שוחד שמתבטא באמצעות קיום מצוות מסוימות תוך התעלמות מן הערכים החשובים של שימת הלב והעזרה לזולת. יכול אדם להרגיש שהוא "משחד" את אלוקים באמצעות קיום מצוות מסוימות, ובכך הוא נפטר מהחובה האנושית החשובה של הדאגה לחברה שסביבו. אך אלוקים אינו נוטל שוחד. הוא יודע מה הוא רוצה! את האנושיות, את הצדק והחסד – את זה הוא רוצה!

ימים אלו שלאחר תשעה באב – בו התאבלנו על חורבן בית מקדשנו שנחרב בעוון שנאת חינם. עת עומדים אנו לקראת חודש אלול – חודש הרחמים והסליחות, נשקיע יותר בצדקה וחסד, נטה אוזן לשמוע את החלש ובכך אכן יהיה בנו גדולה וגבורה אמיתיים.

 

 



הדפסה  חזרה
לקבלת מידע ועדכונים מהכותל המערבי: