
פרשת במדבר
בס"ד
הרב שמואל רבינוביץ –
רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
עם ישראל במדבר – אהבת כלולות- פרשת במדבר
בשבת שעברה סיימנו את ספר 'ויקרא', המכונה גם "תורת כוהנים" על שם המצוות המרובות הרבות בו העוסקות בכוהנים ובתפקידיהם. בשבת הקרובה נתחיל את ספר 'במדבר', ובכך אנו חוזרים אל הסיפור של עם ישראל היוצא ממצרים בדרכו לארץ ישראל.
כך מתחילה פרשת השבוע, פרשת 'במדבר':
וידבר ה' אל משה במדבר סיני...
(במדבר א, א)
ספר 'במדבר' עוסק כולו בתקופה בה שהה עם ישראל במדבר סיני, שנמשך על פני ארבעים שנה. מהתבוננות בספר זה אנו לומדים על מצבו המורכב ביותר של עם ישראל באותה תקופה. מצד אחד אנו קוראים על ההכנות לשהות הארוכה במדבר: מפקד אוכלוסין, סידור המחנה המדברי לפי חלוקה לשבטים ועוד, כמו גם ההכנות שנעשו לקראת הכניסה לארץ ישראל: מפקד נוסף, מינוי יהושע כמחליפו של משה רבינו וכדומה. אך מצד שני אנו קוראים על מספר פרשות פחות נעימות שהתרחשו במדבר, כמו תלונות העם, חטא המרגלים, מחלוקת קורח ועדתו, פרשיית 'מי מריבה' ועוד. ובכך נוצר רושם שלילי אצל הקורא, עד שניתן לחשוב שתקופה זו הייתה תקופה גרועה בכל הקשור ליחסי עם ישראל מול אלוקים.
מאות שנים לאחר מכן, אנו קוראים על נבואה אותה מקבל ירמיהו הנביא אשר פותחת במילים הבאות:
הלוך וקראת באזני ירושלים לאמר: כה אמר ה': זכרתי לך חסד נעורייך, אהבת כלולותייך, לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה
(ירמיהו ב, ב)
בדבריו של ירמיהו מתוארת תקופת שהותו של עם ישראל במדבר כתקופה המקבילה להתאהבות של בני זוג. "חסד נעורים" ו"אהבת כלולות" הם מושגים שאי אפשר לטעות בהם. המסע המדברי של העם מתואר כהליכה אחרי אלוקים במסירות, בלי להתחשב בקשיים – הליכה "בארץ לא זרועה".
התקופה הראשונה בה חיים בני זוג בצוותא, היא תקופה מורכבת. מצד אחד זהו "ירח דבש" שבו בני הזוג מתנתקים מחייהם הקודמים ומתרגלים לחיים משותפים. אך מצד שני, זוהי תקופה שבה נדרשת סבלנות וסובלנות, בתקופה זו מגלים בני הזוג את אישיותם האחד כלפי השני ומתמודדים עם הקשיים שיש בתחילת חייהם המשותפים.
זוהי התשובה לשאלה הבא: כיצד יכלו בני ישראל לחטוא במדבר, לאחר שראו במו עיניהם את הניסים של יציאת מצרים, קריעת ים סוף ומעמד הר סיני? התשובה היא שאמנם הם חוו חוויות מרוממות, אך לאחר החוויה הטובה, כשהחיים האמיתיים מתחילים, מתעוררים גם קשיים שיש לפתור, קשיים העלולים ליצור גם סיבוכים לא נעימים.
כאשר הנביא מתאר את תקופת המדבר כ"אהבת כלולות" הוא מתכוון לכך שזו הייתה תקופה שהיה בה את המורכבות המאפיינת את תחילת החיים המשותפים. אהבה ואחווה, אך גם קשיי הסתגלות ומצבים פחות נעימים. מסירות ונאמנות, אך גם כשלים וסיבוכים.
ובכל זאת, מסכם הנביא, עם ישראל הלך אחרי ה'. בסיכומה של התקופה הראשונה, לאחר שבני הזוג צלחו אותה ונותרו ביחד, אהבתם גוברת ומתפתחת, והופכת ליציבה ואיתנה. עם ישראל, למרות הקשיים והחטאים שעברו עליו במדבר, נשאר נאמן לברית עם ה', ולכן הוא ראוי תמיד לחסדו של אלוקים ולאהבתו.