פרשת "ויקרא"

בס"ד
הרב שמואל רבינוביץ
רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

התאמה ליכולות – פרשת "ויקרא"
השבוע אנו מתחילים את ספר ויקרא, השלישי שבחמישה חומשי תורה. ספר ויקרא מכונה גם "תורת כהנים", מפני שעיקר תוכנו מתמקד בהלכות העבודה בבית המקדש, המוטלת על הכהנים. היה מקום לחשוב כי בימינו, אלפי שנים לאחר חורבן בית המקדש, ספר ויקרא אולי הופך להיות לא רלוונטי. אך כשקוראים ומתבוננים במה שכתוב בו, אנו מוצאים בהם מסרים, לעיתים גלויים ולעיתים חבויים, הנוגעים אל כל אדם בכל זמן ומקום. תופעה זו מלמדת אותנו שאין בתורה דבר לא רלוונטי, ותמיד ניתן ללמוד ולהשליך ממצב אחד למצב שונה, וללמוד מסרים כללים גם מהלכות העוסקות בתחום מסוים וממוקד.
כך לדוגמא, בפרשת השבוע - פרשת ויקרא. אנו קוראים על קרבן "חטאת" אותו מביא לבית המקדש אדם שחטא בחטאים מסוימים. קרבן זה מתייחד בכך שהוא "עולה ויורד", כלומר ניתן להביאו במספר רמות על פי מצבו הכלכלי של האדם החוטא. אדם שמצבו הכלכלי איתן, נדרש להביא קרבן בהמה; אדם שמצבו הכלכלי נחות נדרש להביא קרבן של שני ציפורים; ואילו אדם שמצבו הכלכלי כה ירוד עד שאפילו ציפורים אין באפשרותו להביא, נדרש להביא "מנחה", כלומר כמות קטנה של קמח חיטה, ובכך הוא זוכה לכפרה על חטאו.
מעבר לעצם ההלכה הכתובה במפורש הנוהגת כמובן רק בזמן שבית המקדש עומד על תילו, מעניקה לנו הלכה זו לקח שיכול ללוות אותנו בכל תחומי החיים.
בכולנו קיימת נטייה להשוות את בני האדם, ולהביט במבט אחיד על כל אדם. תחושה בסיסית זו גורמת לנו לחשוב שאם עלינו מוטלת חובה כלשהי, היא מוטלת גם על כל אדם אחר. ואכן, במבט ראשון, קשה לסווג את בני האדם ולהפנים שמכל אחד נדרשים מעשים שונים על פי יכולותיו.
העיקרון שאנו לומדים מדיני "קרבן – חטאת עולה ויורד" הוא שלא כך הוא, אלא יש להביט על כל אחד ועל כל דבר בזווית ראיה המתייחסת אליו. פעמים רבות אנו מצפים מעצמנו, או מהחברה שסביבנו, לתרום ולהשקיע למען מטרות חיוביות. ציפייה זו יש לה מקום, והיא אכן דוחפת אנשים רבים לפעול בדרך טובה ומיטיבה. אך קיים בה גם סיכון, מפני שכל אדם שונה מהאחר, ולכל אחד יש יכולות אחרות, נפשיות, פיזיות וכלכליות, ולכן תהיה זו טעות אם נצפה מכל אדם לפעול בדיוק כפי שאנו היינו פועלים במצבים דומים. זו טעות, כיון שהזולת אינו זהה לנו, והיכולות שלו שונות, וממילא גם הציפיות ממנו אמורות להיות בהתאם למצבו ויכולותיו.
ולא רק כלפי הזולת הדברים הללו נכונים, אלא גם כלפי עצמנו. פעמים רבות אנו דורשים מעצמנו דברים שאין ביכולתנו לבצע, וכאשר איננו עומדים ברף הגבוה שהצבנו לעצמנו, אנו נשברים וחווים תבוסה וכישלון. אך כאשר התאמצנו והשתדלנו ולא הצלחנו, עלינו להבין שכנראה הצפייה הייתה מוגזמת, ואם היינו מצפים מעצמנו לפעול בהתאם ליכולות, ודאי היינו מצליחים לעמוד בציפיות, הצלחה שהייתה מעודדת אותנו ומעניקה לנו כוחות נוספים להתקדם הלאה ולהמשיך להצליח.