פרשת "ויגש" התשע"ד

בס"ד
פרשת "ויגש"
הרב שמואל רבינוביץ
רב הכותל והמקומות הקדושים

הכל מאלוקים – לטובה!
השבוע, בפרשת ויגש, נאזין בבית הכנסת לשיאה של הדרמה המתמשכת המתחוללת בין יוסף לאחיו. בשבועות הקודמים קראנו על היחסים המתוחים ביניהם שהובילו לצעד הבלתי יאמן: מכירת יוסף. האחים, אכולי נקיפות המצפון ורגשי האשמה, יורדים למצרים כדי להביא משם מזון למשפחתם שבארץ כנען מוכת הרעב, והשליט – הלא הוא יוסף שעלה לגדולה לאחר שנות שהותו בכלא המצרי – מנסה אותם בתחום הרגיש ביותר: הנאמנות ליעקב- אביהם הזקן, ולבנימין- אחיהם הקטן.
לאחר שעמדו האחים במבחן והיו מוכנים להקריב את חירותם למען בנימין, פותח בפניהם יוסף את סגור ליבו, וברגשות עזים אומר להם את המשפטים המדהימים הבאים:
"אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אותי... ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אותי הנה, כי למחיה שלחני אלוקים לפניכם... לא אתם שלחתם אותי הנה - כי האלוקים"
(בראשית מה, ד-ח)
ברגע גורלי זה, כאשר יוסף מגלה לאחיו את זהותו, מבהיר בפניהם יוסף את תפיסת העולם המלווה אותו שממנה שאב את כוחותיו בשנותיו הקשות: "לא אתם שלחתם אותי הנה – אלא אלוקים"!
ממרחק של אלפי שנים, אנו קוראים ונפעמים מגדולת נפשו של יוסף.
יכולנו להבין את יוסף אם תחושות של זעם, עלבון ובגידה, היו ממלאות את לבו. העוול שנעשה לו על ידי אחיו הוא החמור ביותר שיכול להיעשות בין אחים. מכירת אדם לעבד הוא חטא חמור ביותר, ובודאי מכירת אח. התורה עצמה מכירה בכך כאשר היא גוזרת את עונשו של המוכר אדם לעבד – למיתה (שמות כא, טז). היינו מצפים מיוסף שכעת, כאשר הוא שולט במצרים והיכולת בידו, שיעניש את אחיו – בצדק רב – על מעשה מכירתו לעבד.
אך יוסף שוב מפתיע אותנו באמונתו האיתנה, אמונה שגוברת על התחושות האנושיות של הכעס והנקמה, והוא מצהיר בפניהם שאין בליבו עליהם שום טענה. אדרבה, הוא מעוניין לקחת אותם תחת חסותו ולפרנס אותם בשנות הרעב.
מהי אותה אמונה של יוסף שמביאה אותו להתעלות זו מעל הכעס הגדול?
יוסף מבהיר בפני אחיו – ובפנינו – את המבט שלו על האירועים אותם חווה האדם בחייו. "לא אתם שלחתם אותי הנה", אומר להם יוסף, "כי האלוקים".
לכל אחד מאיתנו נראה לפעמים שמישהו מפריע לו בחייו. אם זה במשפחה, ואם זה בעבודה. זו תופעה מתסכלת שמביאה איתה כעס גדול. "איך הוא עושה לי את זה?" – זהו משפט שאנו רגילים לומר, ובעקבותיו מגיע המשפט "אני אראה לו!".
יוסף מלמד אותנו שכל מה שעובר עלינו הוא מאלוקים, וגם מה שנראה רע בהתחלה – סופו להוביל לטוב. האחים שמכרו אותו לעבדות חשבו להרע לו, אך בסופו של תהליך התברר שדווקא מכירה זו הובילה לעליית יוסף לגדולה, וכתוצאה מכך, להצלת יעקב ומשפחתו מרעב.
עלינו להכיר בכך שאין אף אדם בעולם שיכול להפריע לנו. כל פעולה שאדם עושה היא החלטה אלוקית, ומה שנראה לנו כהפרעה – עלול להתברר שהוא דווקא לטובתנו.