הקרן למורשת הכותל המערבי

פרשת נח התשע"ד

פרשת נח התשע"ד

בס"ד

פרשת נח

הרב שמואל רבינוביץ
רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

גרגר אחד קטן

כאשר נאזין בשבת הקרובה לקריאת התורה, נשמע את תיאורה של הטרגדיה העולמית הגדולה ביותר: המבול. העולם כולו נמחק על ידי הצפות ושיטפונות, כאשר משפחה אחת בלבד ניצלת על ידי הסתתרות בתוך התיבה, יחד עם נציגות של כל עולם החי.

מדוע החליט אלוקים למחוק את העולם כולו ו'לברוא' אותו מחדש? התורה מתארת את הסיבה לכך במילים קצרות:
ותשחת הארץ לפני האלוקים ותמלא הארץ חמס, וירא אלוקים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ
(בראשית ו, יא-יב)
ויאמר אלוקים לנח, קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ
(שם שם, יג)
אנו מבינים שאותו דור התנהג בצורה מושחתת במיוחד, העולם היה 'מלא חמס' באופן כזה שלא נותרה ברירה אלא לפתוח דף חדש וחלק שאין בו כמעט זכר מאותה שחיתות. אך מה הייתה אותה התנהגות מושחתת שהביאה לתוצאה איומה כזו?

אמנם אלוקים הבטיח שלא יביא עוד אסון כזה על העולם כפי שנאמר: "לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם, כי יצר לב האדם רע מנעוריו, ולא אוסיף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי", אך עלינו להתבונן בחטאי דור מושחת זה, כדי להבין מה היה רע כל כך במעשיהם, על מנת שנוכל ללמוד ממה עלינו להתרחק.

חכמי התלמוד דייקו מהפסוקים שהבאנו מה היה החטא שגרם לבוא המבול:
אמר רבי יוחנן: בא וראה כמה גדול כוחו של חמס, שהרי דור המבול עברו על הכל ולא נחתם עליהם גזר דינם עד שפשטו ידיהם בגזל, שנאמר "כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ"
(תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין דף קח עמוד א)

גזל ושחיתות מוסרית, זה היה החטא הגדול שאין אחריו שום תרופה מלבד התחלה חדשה.
ובאיזה גזל מדובר? האם לא היה באותו דור שום חוק וסדר שיגן על רכושם של בני האדם? חכמים הביאו דוגמא לאותו גזל חסר פתרון:
אמר רב חנינא: 'חמס' אינו שווה פרוטה, ו'גזל' ששווה פרוטה, וכך היו אנשי המבול עושים, היה אחד מהם מוציא קופתו מלאה תורמוסים והיה זה בא ונוטל פחות משוה פרוטה וזה בא ונוטל פחות משוה פרוטה, עד מקום שאינו יכול להוציאו ממנו בדין
(מדרש רבה, בראשית פרשה לא)

בדברי רב חנינא מתואר אדם שיוצא לשוק למכור קטניות, ובשעה שהוא עומד ומנסה להרוויח ביושר את פת לחמו ניגש אליו אדם ונוטל קטנית אחת, גרגר אחד קטן ואוכל. לאחר מכן ניגש אליו אדם נוסף ונוטל עוד גרגר, וכך עוד אדם ועוד אדם עד שאין לו מה למכור והוא חוזר לביתו במפח נפש. אם היה בא אליו אדם ונוטל כמות גדולה של גרגרים ללא תשלום, היה המוכר תובע אותו וזוכה בדין, אך עבור גרגר אחד אין טעם להיכנס להליך משפטי, וכך היה האדם מתרושש כשאין לו את מי לתבוע.

 

האם זוהי ההתנהגות המושחתת שאין לה שום פתרון מלבד מחיקת העולם כולו ו'בריאה מחדש'?
בצורה זו של גזל ישנו ביטוי חמור של תפיסה מושחתת, הרבה יותר ממה שאנו מגדירים כשחיתות מוסרית.

כאשר אדם מתפתה וגוזל מחברו, הוא מודע לעוול שבמעשיו, אך בתוכו מקננת הידיעה שרוב בני האדם אינם גוזלים, ומעשה בודד זה שהוא עושה – אף שהוא מעשה שאינו ראוי – עדיין מאפשר את הקיום הבסיסי של החברה ביושר. אך כאשר קיימת נורמה מוסכמת שניתן ליטול את רכושו של הזולת ללא תשלום, אף אם הגזל המדובר הוא מזערי בכמותו, גרגר אחד קטן בלבד, החברה כולה מתפרקת לחלוטין מערכיה ואין שום אפשרות להמשיך את קיומה. אדם אחד גוזל גרגר, ועוד אדם גוזל גרגר, ועוד אחד ועוד אחד, עד שלנגזל לא נותר מאומה, זוהי התנהגות שאינה מאפשרת לחברה להתקיים.

זהו המסר הערכי החשוב שפרשת נח באה להעביר לנו: נורמה של שחיתות, גם אם השחיתות מתבטאת בסכומים קטנים מאוד, היא נורמה בלתי אפשרית שמביאה בהכרח לחורבן.


 



הדפסה  חזרה
לקבלת מידע ועדכונים מהכותל המערבי: