צום שבעה עשר בתמוז ה'תשע"ג

בס"ד

הרב שמואל רבינוביץ
רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

אחדות שבכוחה לבנות

ביום שלישי הקרוב יציין העם היהודי את אחד הימים העצובים בתולדותיו: צום שבעה עשר בתמוז.
בתאריך זה, לפני 1943 שנים, פרצו לגיונות הצבא הרומאי את חומות ירושלים. מאז ועד היום, כמעט אלפיים שנה שהעם היהודי נושא בליבו את היגון והכאב על חורבנה של ירושלים, ומציין את תאריך נפילת חומותיה על ידי הימנעות מאכילה ושתיה.
בתאריך זה אנו גם מציינים מספר אירועים מעציבים שחווה העם היהודי במהלך ההיסטוריה, ביניהם: שבירת הלוחות על ידי משה רבינו למרגלות הר סיני ופריצת חומות ירושלים בתקופת בית המקדש הראשון על ידי הצבא הבבלי.
יום זה – שבעה עשר בתמוז - פותח תקופה של שלושה שבועות של זיכרון חורבן ירושלים, תקופה שמסתיימת בצום תשעה באב.
מטרת הצום ביום זה היא לעורר בקרבנו את תחושת האובדן בעקבות נפילת ירושלים בידי האויב, לתקן את מעשינו ולשוב בתשובה שלמה למען ישוב ה' לביתו ויבנה את בית מקדשנו.
חכמים שחיו בתקופת החורבן, כתבו לנו את הגורמים העמוקים שהביאו לנפילת ירושלים:
"מפני מה חרבה ירושלים? מפני שנאת חינם"
(מסכת כלה פרק ה, הלכה א)
נפילת חומות ירושלים בוצעה אכן על ידי הלגיון הרומאי, אך יכולותיו של העם היהודי להתמודד עם האויב נחלשו על ידי מאבק פנימי מר ושנאה בין אחים, שהביאו להתפוררות פנימית ולהתמוטטות ערכית.
אלמלא שנאת החינם שחלחלה אז לכל פינה בחברה היהודית, אף אדם או קבוצה,  קיסר או לגיון רומאי, לא היו יכולים לכבוש את בירת העם. עם ישראל הביא את האסון על עצמו, וסובל מתוצאות הפירוד עד ליום זה.
הנפילה הדרמטית של חומות ירושלים, אז, מסמלת ומבטאת את תחילת החורבן הלאומי של עם ישראל. עם שייעודו האלוקי הוא הנשיאה בגאון של דגל המוסר, לא השכיל להתרומם מעל חילוקי הדעות הלגיטימיים, שקע בפילוג ונקרע לגזרים, ואז גלה מארצו ואיבד את עוצמתו המדינית.
מלבד הבניין הפיזי של חומות ירושלים ובניניה, מוטלת עלינו המשימה להתעלות מעל המחלוקות והפילוגים ולהיות מאוחדים סביב ערכי המוסר והצדק, שהם הבניין הפנימי של ירושלים וחומותיה. ערכים אלו הם אשר חסרו לאבותינו וגרמו לנפילת חומות ירושלים, והם אלו שיבנו לנו את ירושלים בתפארתה כשבית המקדש בראשה.
עלינו לזכור זאת ולשנן בכל עת, אך ביום שבעה עשר בתמוז באופן מיוחד. ניצבת לפתחנו משימה גדולה של אחדות העם שתשלים את הבניין המעשי של ירושלים, ותיצוק תוכן פנימי לבניין הרוחני שזכינו לעסוק בו לאחר אלפי שנות גלות.