ט"ו בשבט ה'תשע"ג – ראש השנה לאילנות

בס"ד

עץ ואדם - איכות דורשת סבלנות

הרב שמואל רבינוביץ
רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

ט"ו בשבט, היום ה-15 בחודש שבט, מכונה בפי חכמינו זכרונם לברכה: "ראש השנה לאילנות". הסיבה לכינוי זה היא מפני שבתקופה זו עצי הפרי מפסיקים לינוק את המים מהאדמה, ובמקום זאת הם ניזונים מלשד העץ עצמו. יש לכך משמעות הלכתית ביחס להלכות מעשרות, אך בתפוצות ישראל התקבל תאריך זה כיום שמסמל את הקשר בין האדם והעץ כמאמר הכתוב: "כי האדם עץ השדה", ואת הערכים שיש לנו ללמוד מהעצים.
בט"ו בשבט נוהגים לאכול מפירות ארץ ישראל ולברך עליהם "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, בורא פרי העץ". יש שמגדילים לעשות ועורכים סעודה חגיגית שבמרכזה שרים משירי ארץ ישראל ומודים לאלוקים על השפע הטמון בפירותיה. מקובל לאכול ביום זה פרי "חדש", כלומר, פרי העונה שעדיין לא טעמתם ממנו בעונה זו, ולברך עליו "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".
אנו חיים בדור בו התרחק האדם המודרני מהטבע, הוא חי ברבי קומות ובסביבה עירונית. אך למרות זאת, ואולי דווקא בגלל מציאות חיים זו, כדאי לנו להתבונן בעצי הפרי ולבחון האם יש לנו מה ללמוד מהם לחיינו.
השינוי הגדול שחוללה ההתפתחות הטכנולוגית, מתבטא בעיקר בקצב המהיר בו מתנהלים חיינו. אם בעבר כדי לנסוע מתל אביב לירושלים, היה אדם נדרש לפנות מספר ימים, לרתום סוס לעגלתו ולצאת לדרך. הרי שהיום ב-45 דקות אדם מדלג בקלות על מרחק זה (ובקרוב זמן זה אף עתיד להתקצר).
אם בעבר כדי לאכול ארוחה בשרית היה אדם נדרש לרכוש עוף, לקחת אותו אל השוחט, למרוט את נוצותיו, לנקות ועוד. הרי שהיום אדם רוכש עוף קפוא בחנות ומכניסו מיד לסיר, או אפילו מוציא מנה מוכנה מהמקפיא ומחממה במיקרוגל, ובתוך דקות אחדות היא מוכנה לאכילה.
אם בעבר כדי ליצור קשר עם ידיד המתגורר מעבר לים היה אדם צריך לשלוח מכתב, ולהמתין לתשובה שבועות ארוכים. כיום, די בהקשה על מכשיר הסלולרי ובתוך שניות ניתן לשוחח עם כל אדם ברחבי העולם, או פשוט לשלוח אימייל שמגיע בתוך רגעים אחדים ליעדו.
קצב מהיר זה שיפר לאין ערוך את איכות חיינו, אך קיים בו חיסרון מובנה. הוא מחנך אותנו לעצלות ולחוסר סבלנות. התרגלנו לצורת חיים בה כל דבר שאנו מבקשים לעשות, אנו עושים בתוך דקות אחדות. אך החיים האמיתיים מתנהלים בקצב שונה.
כל מי שעוסק בחינוך ילדים, יודע שחינוך הוא תהליך המתמשך שנים ארוכות. התוצאה המיוחלת אינה מושגת באופן מידי, והורים הרוצים לרוות נחת מילדיהם – ומי אינו רוצה בכך – צריכים לטפח ולהשקיע לאורך זמן רב, עד שהילד עומד ברשות עצמו וצועד בדרך שהתוו לו הוריו.
גם קשירת קשר בין אנשים היא דבר הדורש סבלנות רבה והשקעה לאורך זמן. זוגיות בריאה ואיתנה אינה נבנית ביום וגם לא בשבוע. צריך להשקיע בה כוחות נפש וזמן רב. לתמוך, להקשיב, לפרגן, להכיל. אין תוצאות מידיות.
ט"ו בשבט, חגם של עצי הפרי, מזכיר לנו, האנשים המודרניים המתנהלים בקצב מהיר ומידי, שלא זה הקצב בו מתנהלים הדברים החשובים לנו באמת. מרגע שנטמן הגרעין באדמה ועד שהוא פורץ החוצה, מטפס לאיטו כלפי מעלה, ובונה את עצמו באיטיות אך בבטחה עד שהוא הופך לעץ הנושא פירות בענפיו.
העץ מסמל את הקצב האיטי והאיכותי בו מתנהל הטבע. עוד לא נמצאה הדרך בה ניתן להצמיח עץ בתוך ימים אחדים וליהנות מפירותיו. אנו מתבוננים על העצים ולומדים מהם סבלנות ואורך רוח. תהליכים מורכבים ואיכותיים אורכים זמן, וההמתנה שווה.
בט"ו בשבט נתבונן על העצים, נלמד את התהליך שהם עוברים מרגע השתילה ועד שהפרי העסיסי מונח בידינו, וניקח את המסר לחיינו: תוצאה איכותית דורשת סבלנות וזמן.
מבנה אנושי נבנה בנדבך ועוד נדבך, בעבודה יום יומית, ואזי התוצאה היא נצחית.