פרשת שמות ה'תשע"ג פרשת שמות ה'תשע"ג בס"ד "למה הרעות לעם הזה" משה רבינו לנוכח גזירתו של פרעה לא לתת תבן לעם ללבון לבנים כתמול שלשום, כשהוא מחייב את עם ישראל לקושש תבן, בעוד שאת מתכונת הלבנים אשר הטילו עליהם לא פוחתת, בא אל הקב"ה וזועק: "למה הרעות לעם הזה, למה זה שלחתני? מאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך". זעקתו הנוקבת של משה רבינו מעוררת תמיהה. כי הרי משה רבינו ביאר בעצמו את סיבת הגלות, כאשר ראה את שני אנשים עבריים ניצים, ובתשובה לשאלה למה תכה רעך? נאמר לו: "מי שמך לאיש שר ושופט עלינו הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי". ואז אומר משה אכן נודע לי הדבר. שהייתי תמה מה חטאו ישראל מכל שבעים אומות להיות נרדים בעבודת פרך? רואה אני שהם ראויים לכך כי יש בהם מלשינים. א"כ מה תמיהתו? לשאלתו למה הריעות לעם הזה? יש תשובה מסודרת וברורה: שנאה ומחלוקת ביניהם. י"ל שמשה רבינו מעורר את שאלתו וזעקתו לקב"ה דוקא אחרי שפוגש את שוטרי בני ישראל ביציאתם מפרעה. כשהם באו לצעוק לו: למה תעשה כך לעבדיך, תבן אין ניתן לעבדיך ולבנים אומרים לנו עשו, והנה עבדיך מוכים וחטאת עמך. ופרעה דוחה אותם בטענת נרפים אתם נרפים. ואז כשהם יוצאים עם הגזירה הקשה של לא תגרעו מלבניכם דבר יום ביומו, מבלי לשנות במאומה אצל פרעה, הם פוגשים את משה ואהרון וטוענים נגדם: ירא ה' עליכם וישפוט אשר הבאשתם את ריחינו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידם להרגינו. אך נשים לב שטענה זו מושמעת רק בינם לבין משה ואהרון, לא עלה על דעת של אחד משוטרי ישראל לומר לפרעה מדוע אתה אומר נרפים אתם נרפים? ואם משום דבריהם של משה ואהרון, הם אינם מייצגים אותנו, ובגללם לא מגיעה גזירה קשה כזו על העם. הרי בימינו במקרה מסוג זה היו מגיעים נציגי העם ואומרים לפרעה שמשה ואהרון אינם מייצגים אותם, ועל כך אין סיבה להענישנו. אך השוטרים למרות שכל הגזירה נעשתה בגלל שמשה ואהרון הבאישו את ריחם בפני פרעה לא הסכימו לומר בפני פרעה מילה רעה אחת כנגדם. משה רבינו בראותו כל זאת הבין שעם ישראל נמצא כיום במצב אחר מבחינת פירוד ומחלוקת. וביאורו לסיבת הגלות אינה קיימת כבר. אם כך הוא זועק אל הקב"ה: למה הרעות לעם הזה, למה זה שלחתני? ראה בניך בהתנהגותם ושלח להם את הגאולה! זו גם היתה זכותם של דור מרדכי ואסתר לנס הפורים. שהרי כל עבדי המלך כרעו והשתחוו להמן ומרדכי לא כרע ולא השתחווה, דבר שמילא אותו חימה ובעקבותיו נאמר: "ויבז בענייו לשלוח יד במרדכי לבדו כי הגידו לו את עם מרדכי. ויבקש המן להשמיד את כל היהודים אשר בכל מלכות אחשוורוש עם מרדכי". שגם שם יכלו בני ישראל לשלוח משלחת להמן ולטעון בפניו כי מרדכי אינו מייצגם ועל כן אין סיבה להענישם בגללו, כמו שאכן טענו בפני מרדכי שזה שאינו כורע ומשתחווה להמן מביא כליה לעמו. אולם בני ישראל באותו דור גיבו כלפי חוץ את מרדכי. גם כשזה גרם להם סכנה של כליה. ובעבור כך זכו לנס הגדול של נהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם. כמה כוחה של אחדות השורות, אשר היא הגורמת ליציאה מגלות ולביטול הגזירות הקשות על עם ישראל. 
|
לוח עברי
חגים ומועדים