מטבעות חשמונאים

בשנים תש"ס-תשס"ג (2003-2000) נערכו חפירות ארכיאולוגיות בסמוך למתחם מנהרות הכותל, על מנת להקים במקום את מרכז "שרשרת הדורות", שבו עוברים המבקרים מסע חוויתי הסוקר את שרשרת הדורות של העם היהודי. באחד החדרים שהתגלו, המכונה כיום "חדר הכיסופים", התגלו שרידים מתקופות רבות, מימי הבית הראשון ועד העת החדשה. בין השרידים הרבים התגלה גם מטבע של השליט החשמונאי אלכסנדר ינאי.
בעולם העתיק, הטבעת מטבעות הייתה דרך לבטא עצמאות מדינית. יהודה המכבי, מנהיגו הראשון של מרד החשמונאים, הצליח לטהר את בית המקדש שלוש שנים לאחר תחילת המרד. אולם בזה לא תם מרד החשמונאים. המרד נמשך ויהודה נפל בקרב. אחריו הנהיג את העם אחיו יונתן ואחריו שמעון, שהיה האחרון מבני מתתיהו שנשא בעול ההנהגה. בימיו של שמעון החשמונאי, זכו היהודים לראשונה לעצמאות מדינית, מציאות שלא הייתה מאז חורבן הבית הראשון (מתחילת ימי הבית השני זכו היהודים רק לאוטונומיה דתית תחת שלטון זר). בנו של שמעון, יהוחנן הורקנוס הראשון, היה השליט החשמונאי הראשון שהטביע מטבעות. על מטבעותיו של יהוחנן הורקנוס הראשון הוטבע הכיתוב: "יהוחנן הכהן הגדול וחבר היהודים", או "יהוחנן הכהן הגדול ראש חבר היהודים".

בימיו של אלכסנדר ינאי, בנו של יהוחנן הורקנוס, הגיעה ממלכת החשמונאים לשיא התפשטותה. הייתה זו ממלכה גדולה שכללה את רוב שטחה של ארץ ישראל המערבית וחלקים גדולים בעבר הירדן המזרחי. אלכסנדר ינאי, ששמו העברי היה יהונתן, היה השליט החשמונאי הראשון  שהטביע על מטבעותיו את המילה "מלך", מה שמבטא את שחרורה המלא של יהודה מעול היוונים.
מלבד הכיתוב הוטבעו על המטבעות גם סמלים שונים, ביניהם לולב, שושן, קרני שפע (הנמצאות כיום על מטבע של שני שקלים חדשים, שהוא העתק של מטבע חשמונאי), עגן וכוכב, וכן כוכב מוקף נזר.

מעניינת מאוד, ואף מרגשת בימים אלה, הטבעה שהופיעה על מטבעות של השליט החשמונאי האחרון, מתתיהו אנטיגונוס. על מטבעות אלה, שהעתקם מופיע על מטבע של עשר אגורות בימינו, הוטבעה מנורת המקדש, שמנורה דומה לה משמשת עד היום כסמל מדינת ישראל.
כאמור, מטבע של אלכסנדר ינאי התגלה בסמוך לכותל המערבי. מטבע זו מפגישה אותנו עם ימי מלכות החשמונאים, שהחלה במלחמה למען טיהור המקדש וסילוק היוונים מירושלים, והמשיכה בהשגת עצמאות, וכדברי הרמב"ם (הלכות מגילה וחנוכה ג, א): "חזרה מלכות לישראל".