פרשת וישב ה'תשע"ג פרשת וישב ה'תשע"ג בס"ד הרב שמואל רבינוביץ חינוך הילדים רש"י בפתח פרשתנו מביא את דברי המדרש ש"ביקש יעקב לישב בשלווה, קפץ עליו רוגזו של יוסף. צדיקים מבקשים לישב בשלווה אומר הקב"ה לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא, אלא שמבקשים לישב בשלווה בעולם הזה". לכאורה יש להבין, מדוע השלווה לצדיקים צריכה להיות מתוקנת להם רק לעולם הבא ואינם זכאים לשני עולמות? למה שיגרע חלקם מרשעים הנהנים מהעולם הזה. וכי השלווה לעולם הבא צריכה לגרוע משלווה גם בעולם הזה? הגר"מ פיינשטיין זצ"ל פירש שכוונת המדרש היא לענין חינוך הבנים. יעקב אבינו לא יכול היה לנום תנומה אצל לבן. כאשר נולדו השבטים יעקב אבינו כל הזמן דאג, איפה ראובן, איפה יהודה היכן ילדי ומה מעשיהם? שהרי הוא שהה בבית לבן הרמאי והוא חשש ופחד שהילדים שלו חס ושלום עלולים להיגרר אחרי הרשעים ומעשיהם. כך שכל הזמן היה יעקב אבינו דואג ומיצר היכן בניו ומה מעשיהם ושומר עליהם. אבל עכשיו "וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען", אין לבן ואין חרן, אין חברה רעה, אין רשע ואין רשעים. עכשיו לכאורה הוא יכול לשבת בשקט, הילדים יכולים להסתובב יותר בחופשיות. ועל כן ביקש יעקב אבינו לישב בשלווה, ולהסיח דעת מעט מחינוך הילדים. אמר הקב"ה: איך אתה יכול להעלות על דעתך להסיח ולו לרגע מחינוך הילדים? מיד קפץ עליו רוגזו של יוסף! גם אם צרת לבן כבר עברה והיא מאחוריך, עדיין יש לדאוג לשלום בין האחים עצמם, שלא יהיה ח"ו קנאה, שנאה ותחרות... חייבים לדאוג. כי חינוך הילדים אינו יכול להתקיים בהסחת הדעת. אסור לאדם להסיח דעתו מחינוך הילדים, כל הזמן: "דעתך עלן ודעתן עלך...לא תתנשי מנן ולא נתנשי מנך". רק כשישב בעולם שכולו טוב יוכל ליהנות מפרי עמלו בעולם הזה. זה מה שאמר הקב"ה ליעקב אבינו שהשקיע בבית לבן כל כוחו בחינוך ילדיו. אל תבקש לשבת בשלווה, רק תמשיך כל הזמן לחשוב על הילדים שלך ועל חינוכם, הרי הם אבני הבניין של בית ישראל. מכאן אנו למדים כמה צריכים ההורים שלא להסיח דעתם מחינוך בניהם, למען ידעו את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון. כמה מתאימים דברים אלו לימי החנוכה הבאים וקרבים, שהרי כתב השל"ה אודות תפילת ההורים על זרעם (שער האותיות, ד). וזה לשונו: "ותמיד תהיה תפילה שגורה בפי אב ואם, להתפלל על זרעם שיהיו לומדי תורה וצדיקים ובעלי מידות טובות, ויכוון במאוד על זה בברכת התורה "ונהיה אנחנו וצאצאינו" וכו'. כן בברכת אהבה רבה אבינו אב הרחמן המרחם רחם עלינו ותן בלבנו וכו' יחשוב ג"כ על זרעו וזרע זרעו עד עולם. וכן כשאומר 'למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה', ובכל מקומות כאלה, יעשה תפילתו קבע בכל לבבו ובכל נפשו, וכן איתא בילקוט וכו', עיי"ש עוד מה שכתב. וכתבו בספרים הקדושים, שהתפילה בזמן הדלקת נר חנוכה מועילה להצלחת חינוך הבנים. כמו שנאמר בגמרא שבת (כג, ב'): אמר רב הונא הרגיל בנר הווין ליה בנים תלמידי חכמים. ופירש רש"י: בנים תלמידי חכמים – דכתיב (משלי ו) כי נר מצוה ותורה אור, על ידי נר מצוה דשבת וחנוכה בא אור דתורה. וכך כתב רבינו יונה באיגרת התשובה: אחד מן החכמים היה רגיל לעבור על פתח אחת מנשי הגדולים, והיה רואה שהיתה בעלת הבית זהירה מאד להדליק נר של שבת בעתו ונר חנוכה בעתו. אמר החכם: באמת תדעו, כי מן הבית הזה ייצאו שני אנשים גדולים, ויהי כן, ותלד האשה ההיא שנים מחכמי ישראל שהאירו את העולם בחכמתם, על דבר אשר האירה האשה ההיא נר מצוה בעתו (שבת כג). וכך מצינו בתוך התפילות הנאמרות קודם הדלקת נר חנוכה , תפילה על חינוך הבנים. כמו בתפילה המיוחסת לבעל ה'בני יששכר' הנאמרת קודם הדלקת נר חנוכה: ולא ימוש התורה מפינו ומפי זרענו ומפי זרע זרענו מעתה ועד עולם, ונזכה לבנים תלמידי חכמים אמן כן יהי רצון. 
|
לוח עברי
חגים ומועדים