פרשת תולדות ה'תשע"ג

בס"ד

הרב שמואל רבינוביץ
רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

"ואלה תולדות יצחק בן אברהם"

"ואלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק", רש"י מתקשה להבין את כפל הלשון, אם יצחק הוא בנו של אברהם. הרי ודאי שאברהם הוליד את יצחק? ומשיב: לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה, שהרי כמה שנים שהתה עם אברהם ולא נתעברה הימנו. מה עשה הקב"ה, צר קלסתר פניו דומה לאברהם, והעידו הכל אברהם הוליד את יצחק. וזהו שכתב כאן יצחק בן אברהם היה, שהרי עדות יש שאברהם הוליד את יצחק.

האור החיים הק' משיב על שאלה זו: שהרי למרות שיצחק ורבקה התפללו יחד להפקד בזרע של קיימא כמו שאמרו: "זה עומד בזוית זו ומתפלל וזו עומדת בזוית זו ומתפללת", הרי שנאמר במסכת יבמות (סד) "ויעתר לו – לו ולא לה. שאין דומה תפילת צדיק רע לתפילת צדיק בן צדיק לפיכך לו ולא לה. אם כן נמצא שכוחו וזכותו של אברהם אבינו הועילה שיצחק יזכה לתולדות. וזה מה שנאמר: אלה תולדות יצחק בן אברהם, בזכות מי התולדות? בזכות שאברהם הוליד את יצחק כי יפה תפילת צדיק בן צדיק.

עוד שמעתי ליישב, שהרי פעמים האב מתפאר בבנו, ופעמים הבן באב. אך כאן אברהם התפאר בבנו המיוחד יצחק, ויצחק באביו אברהם, וזה מה שאמר הכתוב: "אלה תולדות יצחק בן אברהם" – יצחק התפאר בזכות שיש לו להיות בנו של אברהם אבינו. "אברהם הוליד את יצחק" – לעומתו אברהם התפאר בבן המיוחד יצחק.

רעיון זה מצאנו בהמשך הפרשה כשיעקב אבינו נכנס ליצחק אבינו לקבל את הברכות, מריח יצחק אבינו את ריח בגדיו ואומר: "ראה ריח בני כריח השדה אשר ברכו ה' (בראשית כ"ו כ"ז). מפרש רש"י שדבריו אלו של יצחק נאמרו משום שנכנס עמו ריח גן עדן. לכאורה יש להבין מדוע ריח גן עדן נקרא בתורה "ריח השדה" היה צריך להשתמש ב"ריח גן" או בשם המפורש "ריח גן עדן", מה ענין ריח השדה לריח גן עדן? זאת ועוד, מהו הלשון "ראה ריח בני כריח השדה", הרי חוש הריח הינו חוש רוחני כמו שאמרו חז"ל במסכת ברכות (מ"ג) איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו? הוי אומר: זה הריח, אם כך מה שייך לשון ראיה לחוש הריח?

פירש זאת הגאון רבי יצחק אייזיק ליבעס זצ"ל, דהנה בשעה שאליעזר שב מחרן עם רבקה המיועדת להיות לאשה ליצחק, נאמר: "ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב". פירשו חז"ל שבאותה שעה תיקן והתפלל יצחק את תפילת מנחה שהיא התפילה הגבוהה מכל התפילות, עד שאליהו הנביא לא נענה אלא בתפילת מנחה.

ודאי שיצחק אבינו החתן הראשון המוזכר בתורה, שעליו אמר הקב"ה "כי ביצחק יקרא לך זרע", ובו תלוי המשך עם ישראל לדורותיו, העתיר באותה שעה בתפילה שתיקן, על בניו שיהיו הגונים וראויים להיות העם הנבחר, זרע ברך ה', המשך מפואר של שולשלת הדורות. (אולי מזה למדו את המנהג שחתן לפני חופתו מאריך דווקא בתפילת המנחה, ומתוודה על עוונותיו כיום הכיפורים, ומעתיר בשעה זו על ביתו אשר הולך להקים).

יצחק ידע שיש לו בן כעשיו "איש יודע ציד". אמנם הוא ניסה לקרב אותו אך לא אל הנער הזה התפלל. וכאשר נכנס אליו יעקב ועמו ריח גן עדן הבין שאת התפילה אותה התפלל בשדה על יוצאי חלציו ערב חתונתו נתקיימה ביעקב בנו. על כן אמר "ראה ריח בני כריח השדה אשר ברכו ה'". ראה הקב"ה את תפילתי שנשאתי בשדה טרם נישואי וקיבלה לגבי בני יעקב. אל הנער הזה התפללתי בשעה שתקנתי את תפילת המנחה בשדה.

ברגע הזה שהריח את ריח השדה חתם יצחק אבינו כי שרשרת הדורות של העם היהודי תהיה דרך יעקב אבינו אשר מיטתו הייתה שלמה ושנים עשר שבטי ישראל יצאו ממנו. כ"ק האדמו"ר מסלונים זצ"ל אמר שעל אברהם אבינו נאמר שחפר בארות. כך גם מצאנו אצל יצחק אבינו שחפר בארות. (רבינו בחיי בשם גאון כותב שיצחק מלמד שלא ישנה אדם מדרך אבותיו, על כן חפר את אותן הבארות של אביו ואפילו שמות הבארות שקרא אותן אביו לא רצה לשנות) אך יעקב לא מצאנו שחפר בארות כלל, והשאלה הנשאלת מדוע?

משיב האדמו"ר זצ"ל שיעקב הרגיש שהוא נמצא במצב של חושך, שעה שאין תפקידו לחפור בארות, אלא לשמור על הבארות הישנים שלא יקלקלו אותם ויסתמו בעפר. דהיינו תפקידו להמשיך את שרשרת תפארת עם ישראל כפי שיסדו אבותיו. לא תמיד זה עת לחדש, פעמים שיש לשמור מכל משמר על היסודות והמסורת שקיבל, ואת זה ראה יצחק ברוח קודשו עת נכנס יעקב אבינו עם ריח גן עדן.