פרשת נח ה'תשע"ב פרשת נח ה'תשע"ב בס"ד נח איש צדיק תמים היה בדורותיו. "בדורותיו" – יש דורשים לשבח, אם בדור כזה שכולם, ממש השחיתו את דרכם, היה צדיק תמים הרי שבדורות אחרים על אחת כמה וכמה... ויש דורשים לגנאי. על מה ולמה גנאי? משום שנאמר עליו "ויוותר אך נח" שנשאר רק הוא לבדו בכל הדור ובכל העולם כולו – הצדיק היחיד. אמנם השבח על עמידה מול הסחף החברתי הכלל עולמי – קיים ועומד, אבל ביחד עם השבח עולה השאלה: למה באמת נשאר נח הצדיק היחיד? איך זה שלא הושפעו האחרים שבסביבותיו להתקרב לה'? אמנם דור זה היה חוטא ומושחת עד מאוד, וכל מאמציו של נח להוכיחם – נתקלו במערכת משומנת של עוינות. מאה ועשרים שנה הוא בונה תיבה ברעש גדול, מודיע לכולם כי עומד לבוא מבול בשל מעשיהם הרעים. הוא שנוא הקהל! הוא משל ושנינה בעיניהם! בכל קצוות תבל ידעו ושמעו כולם את שימעו של הצדיק המיוחד, אשר מתהלך את האלוקים. הוא גם הוכיח אותם במעשיו ואף הבטיח להם כי יוכלו אף הם להינצל מן גזירת המבול אם רק יעשו תשובה, ולא שעו לדבריו. א"כ מה חיסר נח במעשיו? התשובה: לא מעשים, אלא תפילה! שלא ביקש רחמים על דורו, ולא התפלל עליהם שישובו בתשובה. כ"ק האדמו"ר מליובאויטש זצוק"ל שאל הרי תורתינו הקדושה מדברת בלשון נקיה. כה רבה ההקפדה עד שכמה פסוקים לאחר מכן כשמדובר בהכנסת בעלי חיים מסוג מסויים לתיבה, משתמשת התורה בלשון נקיה ואומרת: "מן הבהמה אשר איננה טהורה". ואם על חיות ובהמות כך, הרי שעל צדיקים בוודאי ההקפדה היא עצומה ביותר. ואיך נאמר: "יש דורשים לגנאי"? איך אפשר לגנות צדיק? ופירש, שהרי בדברים שיש בהם הוראה לדורות נאמרו הדברים ברורות, כמו בציווי על מאכלות אסורות נאמר במפורש על כל חיה בפירוט: טמאה היא לכם! ולא נאמר בעקיפין, וכך גם בהנהגות. משום כך כאן נאמר: "יש דורשים לגנאי", כי יש בכך הוראה לעתיד. להתפלל בעבור כל הדור, בעבור כל עם ישראל, גם בעבור אלו שחלילה אינם הולכים בדרך הישר, גם כאלו שנראה כאילו ראויים היו שיותר עליהם מן השמים מבול של אש וגפרית... צריך להתפלל עליהם ולעורר רחמים עליהם שיזכו לאור פני המלך. נח, בצדקותו, אפילו הגנאי שנדרש – מלמד אותנו לדורות עד כמה חובה לבקש רחמים על יהודי שני. לעתים יהודי עמל קשה כדי להשפיע על סביבתו לטובה, ומשקיע מאמצים רבים, ובכל זאת אינו מצליח. אומרת התורה: גם אם עשית הכל! גם אם ניסית במשך מאה ועשרים שנה לבנות תיבה ולנסות להשפיע, בכל זאת, בכל מקרה ובכל מצב עליך להוסיף ולפעול על ידי בקשת רחמים. על הפסוק: וישאר אך נח ואשר אתו בתיבה. אומרים חז"ל: ויש אומרים שאיחר מזונות לארי והכישו ועליו נאמר במשלי (יא): "הן צדיק בארץ ישולם" (רש"י). וצריך להבין מה רמזו חז"ל כאן במדרש, ומדוע דוקא אריה הכישו, וכי לנח לא היה מה לעשות רק לטעות אצל הארי ולאחר את מזונותיו, יש לו כל כך הרבה בהמות חיות ועופות, ורק מצא להתעסק עם האריה? האדמו"ר מאוסטרובצא זצ"ל מיישב ומבאר נפלא מאוד. אריות וכלבים, היו ידועים מאז ומקדם בשמירתם הטובה ובנאמנותם לאדוניהם. אך השוני ביניהם הוא כזה, הכלב רק מעורר את אדונו בנביחותיו בעת שהוא מרגיש או מריח התקרבות אדם לא רצוי. ברם עיקר עבודת ההצלה, עושה האדון בעצמו כאשר קם הוא בעצמו ומבריח את הגנב או השודד. משא"כ האריה, בהרגישו את האויב הוא בעצמו דורסו והורגו, ופעמים שאין האדון יודע שהיה בסכנה. נח היה שומר בבחינת "כלב", הוא עורר את אנשי דורו דור המבול, על ידי עשיית התיבה במשך מאה ועשרים שנה, ולשאלת העוברים ושבים מה הוא בונה, ולצורך מה הוא בונה מבנה כה גדול? היה משיב ואומר: עתיד הקב"ה להביא מבול לעולם ואולי ישובו בתשובה. יותר מכך לא ניסה להגן על דורו כאברהם שהגן על אנשי סדום ונכנס בויכוח כביכול עם הקב"ה, וכמשה רבנו אחרי חטא העגל שאמר: "ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת". וזהו פירושו של "הכישו ארי", שתבע את נח מבחינת הדורשים לגנאי למה התנהגת כביכול כ"כלב" ולא שמרת על הדור "כארי" והתפללת עליהם. בזה הסביר את הגמרא ביומא (כא ע"ב) התניא חמשה דברים נאמרו באש של המערכה רבוצה כארי וכו'. רבוצה כארי? והתניא א"ר חנינא סגן הכהנים אני ראיתיה ורבוצה ככלב? לא קשיא כאן במקדש ראשון כאן במקדש שני. ולכאורה הדברים תמוהים מה ענינו של ארי וכלב לעשן המערכה? ובכלל היתכן שעל המזבח היה אש בצורה של "כלב"? ידועים דברי האר"י שעשן המערכה היה מגן על ישראל שלא יבוא לידי חטא, וההבדל בין בחינת אריה לבחינת כלב הוא ההבדל שהיה בין בית ראשון לשני. בית ראשון עשן המערכה היה רובץ כארי היינו שומר על ישראל שלא יבואו לידי חטא, וממילא לא תגיע אליהם הרעה כלל, ולא יהיה צורך בשום פעולה נוספת והתעוררות מיוחדת מצד עם ישראל, החטא נוצח והמערכה כבר הוכרעה לצד הקדושה. משא"כ בית שני, שם עשן המערכה היה רובץ ככלב הוא היה מעורר רק את עם ישראל, שהם בעצמם ישמרו על עצמם מחטאים אך לא היה מגן עליהם למנוע מהם חטא. יהי רצון שנזכה ששומר ישראל ישמור שארית ישראל ואל יאבד ישראל האומרים שמע ישראל. מבחינת אריה שאג מי לא אירא. 
|
לוח עברי
חגים ומועדים