האספקט הארכיאולוגי של חשיפת הרחוב ההרודיאני

מאת: דן בהט

קיימת תוכנית לחשוף את הרחוב מימי הבית השני העובר לכל אורכו של הכותל המערבי. חלקים מספר של הרחוב הזה נתגלו בחפירות קודמות:
1. קטע בדרום הר הבית נחפר ע"י פרופ' מזר
2. ככר קטנה לפני שער משערי הר הבית (שער וורן), ככר המתקשרת לרחוב זה נחשפה במסגרת חשיפת מנהרות הכותל המערבי.
3. הקצה הצפוני ביותר של הרחוב נחשף אף הוא בחפירות מנהרת הכותל. בקטע זה אף נתגלו שני עמודים שהוצבו על אותו הרחוב.

הרחוב הותקן בימי הורדוס כחלק ממפעל הבניה הגדול של הר הבית, אלא שאז הוא לא רוצף. את הריצוף האדיר עשו בזמנו של אגריפס השני, אם כי בשני הקטעים הצפוניים - דווקא רצפו בזמנו של הורדוס עצמו.

הרחוב איננו ניגש אל הכותל המערבי. בינו לבין הכותל נתגלתה שורת חנויות הצמודות זו לזו שניתן היה להלך על גגן. במנהרות הכותל אף נתגלתה בפיר נראה דרך ריצפת הזכוכית חמות נוספת - הצפונית ביותר הידועה עד כה.
לאורך החנויות עברה שפת מדרכה וממנה מערבה - הרחוב שנסגר בצידו המערבי - שפת מדרכה נוספת.

מחפירותיו של פרופ' מזר הסתבר שהגבול המערבי של הרחוב נמצא במרחק של 12 - 13 מ' מהכותל המערבי. על הרחוב מוטלות אבני הכותל שנזרקו מן הכותל כשהוא פורק ע"י הרומאים סמוך לחורבן. מפולת האבנים הללו שהיא אדירה בממדיה נתגלתה אף בפיר שנחפר מן המנהרה הצרה בחפירות הכותל המערבי ושוב - זוהי הנקודה הצפונית ביותר בה נתגלו מפולות אדירות אלו.

הואיל וברצונינולהכיר את הרחוב שמימי הבית השני לכל אורכו יהיה צורך לחפור רצועה של כ - 13 מ' לאורך הכותל המערבי כולו. לא בכל מקום יהיה אפשרי לחשוף את הכותל הואיל ואבני המפולות תגענה לגובה שמעל למנהרה המוצעת. אבני המפולת אינן צמודות לכותל ושיאם נמצא במרחק של כ - 5 מ' ממנו. אנו נוכל להתקדם רק על הצד המערבי של הרחוב.

מתוך הנסיון שנרכש בחפירות של פרופ' מזר ורוני רייך בדרום הכותל המערבי ניתן להקיש כי התקופה הרומית שלאחר החורבן (130 - 330 לסה"נ) תהיה מיוצגת בצורה עלובה בשל העדר פעילות בניה רבה באיזור הר הבית בתקופה זו. רק באיזור קשת וילסון אולי ניתן יהיה ללמוד על מידת השימוש שנעשה בקשת העתיקה בתקופה זו. יש סברה שבתקופה זו אף נבנתה הקשת מחדש ורק חפירה ארכיאולוגית תוכל להוכיח או לשלול אפשרות זו.

מהתקופה הביזנטית (330 - 638 לסה"נ) כנראה שאיננה מיוצגת בחפירה עתידית באיזור.

עם הכיבוש המוסלמי של ארץ ישראל (638 לסה"נ) שב הר הבית ותופס את מקומו הראוי לו בירושלים; חומות ההר משופצות (כולל גם הכותל המערבי) שעריו נפתחים מחדש, מסגדים נבנים על ההר ונראה שהסביבה הקרובה לכותל המערבי גם היא מתמלאת במבנים.
בחפירותיו של פרופ' מזר נתגלו ארמונות מתקופת בית אומיה (661 - 750 לסה"נ) ואפשרי הדבר שבמהלך עבודצינו לאורך הרחוב ההרודיאני ניתקל בשרידים כלשהם לתקופה זו. יחד עם זאת ניכר בשטח שעקב המאמץ המוסלמי הושקע בכותל הדרומי הואיל ולפי מסורתם זה היה הכיוון ממנו הגיע מוחמד לירושלים.

על פני השטח ניכרים במנהרות הכותל מבנים צלבנים איובים וממלוכים גדולים. כולם מבני ציבור שונים שיסודותיהם יורדים לעומק רב. אפשרי הדבר שניתקל ביסודות גדולים אלו.

חשיבותה של חפירת הרחוב רבה ביותר הואיל והרחוב מתקרב באיזור המנהרה לכניסות השונות אל הר הבית, כך למשל בתחילת החשיפה נתגלה שער ברקלי בכל עומצתו ומאוחר יותר יובלט שער וורן - שהיה צמוד מכל שערי הר הבית למקדש ולקודש הקודשים, והעליה אליו היתה בעזרת מערכות של מדרגות שעד כה לא ניתן היה לחשפן.

הואיל וחשיבותן של מנהרות הכותל למחקר המדעי של ירושלים היא רבה, שכן, כל ההתפתחות העירונית של ירושלים על המערכות השונות - עליית פני העיר , יצירת מבני התמך בתקופה הממלוכית, מראה החורבן של ימי הבית השני - כל זה רק יגדל ויאדיר עם הורדת מפלס המנהרות למפלס הרחוב ההרודיאני.
אפשרי הדבר שבמהלך החפירה תתאפשר אף ירידה אל מתחת למפלס הרחוב - במקום בו הוא חסר מסיבה זו או אחרת - וכך נלמד גם על ירושלים של הבית הראשון.
תרומה כזו לחקר ירושלים תחזק את מעמדן של מנהרות הכותל כאתר ראשון במעלה בין אתריה ההיסטוריים של העיר.