פרשת חוקת ה'תש"ע פרשת חוקת ה'תש"ע בס"ד הרב שמואל רבינוביץ איש מצליח בפרשה זו עומדים אנו שלושים ושמונה שנה לאחר שנגזרה כליה על אנשי דור המדבר בעוון חטא המרגלים, אשר אמרו: "לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו ולמה ה' מביא אותנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב, נשינו וטפינו יהיו לבז. הלוא טוב לנו שוב מצרימה, ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרים". עתה באים דור הבנים ושוב טוען ומתלונן כאבותיו: "למה העליתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלוקל". רבים שאלו מה השוני בין דור האבות לדור הבנים, מדוע דור האבות נענשו על תלונתם שלא זכו להכנס לארץ ישראל, לעומת דור הבנים שנסלח להם וזכו להכנס אל הארץ? האור החיים הק' מפרש שההבדל הוא במסקנות. בעוד דור האבות הסיק מטענותיו לשוב מצרימה. דור הבנים לעומתם לא הסיקו שום מסקנה מעשית ממצוקתם. הם האמינו בכח ה', אלא שהתלוננו מכאב ומצוקה. על כן נענשו בנחשים השרפים אבל לא נגזר עליהם כליה כאבותיהם. רעיון זה ניתן לפרשו ביתר עומק מתוך ראשיתה של פרשתינו העוסקת בהיטהרות מטומאת מת באמצעות פרה אדומה. הרמב"ם בפירוש המשניות במסכת פרה (פרק ג' משנה ג') מביא חידוש נפלא וז"ל: זה אשר הוזה עליו יותר גדול המדרגה בטהרה לפי שהפסוק כבר שפט עליו שהוא טהור. באם היו שואלים אותנו האם יש הבדל בין דרגת הטהרה של אדם שמעולם לא נטמא לזו של אדם שנטמא והזו עליו ביום השלישי והשביעי ואחר כך טבל ועלה מטומאה לטהרה? במילים פשוטות, עומדים לפנינו שני בני אדם: האחד- לא נטהר מעודו. הוא נולד על גבי סלע חלול בירושלים, ותמיד נסע על גבי שור שמונחות עליו דלתות, כך שהוא קדוש וטהור מרחם. לידו עומד אדם שנטמא, ואפילו כמה פעמים, ואחרי כל הטומאות שנטמא עבר את תהליך הטהרה שכתוב בתורה. מי משניהם טהור בדרגה נעלית יותר? ברור שכל אדם יאמר שמי שלא נטמא בכלל הוא לכאורה בדרגת טהרה גבוהה יותר. בא הרמב"ם ואומר אחרת: זה שנטמא ונטהר הוא טהור יותר, שכבר שפט עליו הכתוב ואמר 'וטהר'. זה שלא נטמא- אומר לנו הרמב"ם- פשיטא שהוא טהור. אבל זה שנטמא ונטהר- התורה מעידה עליו שהוא טהור. דברי הרמב"ם הללו מצטיירים לרגע בעינינו כאמרה חסידית מובהקת... מה זאת אומרת שהתורה שפטה אותו? וכי עד שהתורה שפטה, לא היה טהור?! אבל כשנצמד לתורתנו הקדושה, נבין שעל האיש הזה כתוב בתורה עצמה שהוא טהור. בשונה ממי שהוא טהור מעיקרו ומובן מאליו שהוא טהור, הרי מי שנטמא ונטהר- עליו אומר הקב"ה שהוא טהור. מהי באמת סיבת הדבר? מדוע מי שהיה טמא ונטהר עומד בדרגה גבוהה יותר ממי שהיה טהור מעיקרו? י"ל שטומאה וחוסר הצלחה צריכה להיות מנותבת להצלחה וטהרה ברמה גבוהה יותר ממה שהיית לפני כן, אדרבה הם בסיס איתן להצלחה מחודשת ומכובדת ועל כן במקום שבעלי תשובה אין צדיקים יכולים לעמוד. אנו רואים שהרמב"ם קורא לחלק העשירי של ספרו יד החזקה בשם 'ספר טהרה', למרות שרוב ההלכות בספר זה הן הלכות של טומאה, כמו הלכות טומאת מת. הלכות טומאת צרעת והלכות שאר אבות הטומאה. אלא שבעצם קביעת שם הספר כ- 'ספר טהרה' מלמדנו הרמב"ם שהטהרה מוצאת את שיא ביטויה בשעה שהיא מתמודדת עם הטומאה. טמא שנטהר, נשפט בלשון התורה כ- 'טהור', משום שהיה נתון בהתמודדות לאחר שהיה במצב של נפילה והיפך הטהרה, ואם מצב זה הוביל אותו לטהרה, הרי זה מעצים את הטהרה והופך אותה ל'שפט עליו הכתוב'. זה אומר שההצלחה הנבחנת בעינינו לפי מה שמצליח תמיד והולך מהר, לפי משהו שתמיד מצליח למנוע נפילות- לא זוהי ההצלחה שעליה מדובר בתורה. רעיון זה של הרמב"ם מפורש בתורה אצל יוסף הצדיק אשר מוגדר בתורה: "איש מצליח", אך לא בעת היותו משנה למלך או בן יעקב מעוטר בכתונת פסים, לא כשהוא משביר לכל הארץ, או נוסע בכרכרת מלך מצרים כשבנות צעדו עלי שור. אלא דווקא כשהוא אסור בבית הסוהר. נשאלת השאלה מי מאיתנו היה מוכן לתת את ההגדרה של "איש מצליח" לנער ממשפחה מיוחדת כל כך. בן לאבא קדוש ונכד לסבא קדוש המתגלגל בבית סוהר של עכו"ם, מוקף בעבריינים, לאחר שנמכר על ידי אחיו לעבד? בכך לימדה אותנו התורה ש"ההצלחה" שעליה מדברת התורה אינה ההצלחה המוגדרת בפי עם: אדם שאין לו נפילות, מתקדם במהירות עצומה וכדו'. מבחינת התורה ההצלחה באה דווקא כשהאדם נמצא בשפל ואז הוא מתרומם, בעת היותו בבור האסורים ואינו יודע מה ילד יום, אין לו ציפייה שיבוא עורך דין ויוציאו משם, אין לו תקווה שמישהו יגיש עבורו ערעור על חומרת ענשו. אדרבה, הוא במצב של נידוי ובדידות שאין כמוה ממשפחה ומסביבה, והוא שומר על מצב רוח ואמונה, הוא "איש מצליח" במשקפי התורה, בכך הוא מראה שיש לו עוצמה אדירה. הוא ה"טהור" בהגדרת הרמב"ם, כיון שהצליח להתרומם משפל הטומאה. דור הבנים הסיקו מסקנות עם נפילתם, ומה היא? דברי המשנה: "וכי נחש ממית או נחש מחיה? אלא כל זמן שהיו מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את ליבם לאביהן שבשמים היו מתרפאים ואם לאו היו נימוקים". מסקנתו היה אמונה מתוך השפל, ועל כן זכו "להצלחה" להכנס לארץ חמדה, למרות ירידתם לזמן מה. 
|
לוח עברי
חגים ומועדים