פרשת תזריע-מצורע ה'תש"ע

בס"ד

הרב שמואל רבינוביץ
רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים

סם חיים

חז"ל מספרים על רוכל אחד שהיה מחזר בעיירות בגליל ומכריז: מי רוצה לקנות סם חיים? הגיע הרוכל גם לעיר עכברא, נאספו אליו אנשים וביקשו את הסם. וכי מי לא רוצה לקנות סם חיים? היה רב ינאי יושב ולומד בטרקלינו. שמע גם הוא את הרוכל שמכריז "מי רוצה סם חיים"? אמרו לו: "בא עלה לכאן ומכור לי". ענה לו הרוכל: "אתה ושכמותך לא צריכים לו". הפציר בו רב ינאי עד שהרוכל הסכים ועלה אליו. הוציא לו ספר תהילים והראה לו את הפסוק: "מי האיש החפץ חיים". מה כתוב אחריו? "נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה, סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו". אמר רב ינאי: "כל ימי הייתי קורא את הפסוק הזה ולא הייתי יודע היכן הוא פשוט, עד שבא רוכל זה והודיע לנו 'מי האיש החפץ חיים'".

השאלה שנשאלה בפי מפרשים ודרשנים רבים מהו שלא ידע רב ינאי - מגדולי תלמידי רבי יהודה הנשיא, ראש ישיבת עכברא, שעסק בתורה כל ימיו עד שבא אותו רוכל ולימדו? הרי קולמוסין רבים נשתברו בעניינו של חטא לשון הרע. כלום כמה אזהרות, כמה דברים חמורים נאמרו בפי חז"ל על חטא זה. אמרו כל המספר לשון הרע כאילו כפר בעיקר. אמרו לשון הרע חמור מג' העבירות עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. אמרו על ידי לשון הרע עלול אדם לעבור על שבעה עשר לאווין, ארבעה עשין וארבעה ארורין.

אנשי ההלכה התעמקו בפלפוליהן והעניקו לנו מערכות מקיפות באיסור לשון הרע ופרטי הלכותיו. בעלי המחשבה התעמקו בהגיוניה, ובפשר חומרתה. הדרשנים דרשו בעניינה, אנשי הרמז פירשו את רמזיה ובעלי הסוד לחשו את סודה, השפעתה על העולמות ועל צלם האלוקים. עד שבא רוכל אחד פשוט, לכאורה נבער וקטן דעת וקרא: הנה קנו לכם ממרכולתי מחטים לתפירה, צעיף לקור, גלולות לכאבי ראש, משחה לכוויות, וגם סם חיים. קנו, קנו שניים בשקל. האם עד אז לא ידע רב ינאי כמה זה פשוט, כמו המשחה, כמו מחט פלדה, כמו צעיף. מוחשי, ממשי. ועבירה זו כמו כל העבירות שבתורה, מצווה לנו הקב"ה צווי שניתן לגעת ולחוש אותו לשקול את ערכו ולקנות חיים?

י"ל שאכן הרוכל הבליט כאן לא רק את נזקה של לשון הרע הרוחני שודאי היה ידוע לרב ינאי, אלא גילה מרשם של רוקח מבית מדרשו של דוד המלך לחיים בצל אוירה טובה, המאפשרת לאדם לחיות באיכות טובה יותר. שהרי חיים רעים מקצרים ימיו של אדם. מחלוקות, מדנים ותככים אינם טובים לנפשו שחל אדם, זאת כולנו יודעים. גם לא לבריאותו. כולנו רוצים להימצא באווירה טובה יותר המאפשרת לאדם לחיות ולחוש טוב יותר. לא צריך מחקרים, אף שיש רבים כאלה, כדי להיווכח שאוירה טובה הינה מתכון לחיים ארוכים וטובים. אבל מה יעשה אדם כשסביבתו רעה, מרה ומרירה? הכיצד ייחלץ מכך?

כה מייעץ לנו דוד המלך על פי גילויו של הרוכל, הסביבה שלך רעה? נצור לשונך מרע! אחר כך תווכח שמעשיך גם נעשים טובים יותר- מבחינת סור מרע ועשה טוב, לאחר מכן תוכל להיות מבקש שלום ואז תראה תוצאה שכל סביבתך נהיית טובה יותר, האווירה צלולה יותר, טובה לנפש וטובה לבריאות. כמו שממשיך הכתוב: עיני ה' אל הצדיקים ואוזניו אל שוועתם- כל הסביבה טובה יותר.

החפץ חיים משיב על שאלה זו כך, שרבי ינאי דרש את הלקח המוסרי מעצם מהותו ושיטת ניהול עסקיו של הרוכל שחיזר בעיירות ציפורי בכדי למכור את מרכולתו. שהרי פרט מיוחד המחדד את ההבדל והשוני שבין הרוכל לחנווני הוא, שהרוכל בהיותו מחזר ומסבב בעיירות אינו מאפשר כל קניה בדרך של הקפה, וכל תשלום חייב להיות מיידי במקום, בניגוד לחנווני שלקוחותיו משלמים לו לאחר פרקי זמן קצובים. ואת זאת למד רבי ינאי מן הרוכל בציפורי שהכריז מי רוצה לקנות סם חיים?, שעבור ההימנעות מחטא לשון הרע, תשלום השכר אינו בא ב"הקפה"- כלומר לעתיד לבוא, אלא השכר על כך הוא מיידי, הוא זוכה ב"סם חיים".

מהו אותו סם חיים? אפשר לומר על פי מה שפירשנו, שכתוצאה מהנהגה זו הינך חי באווירה אחרת, טובה ואיכותיות הנותנת לך חיים שלווים, נוחים וטובים. האווירה המורעלת שאנו חיים בה אינה מוסיפה חיים, חלילה היא מקצרת אותם. יש לכולנו דרך קלה לצאת ממנה במבצע של יום ביומו- סם חיים. נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה.