ירושלים בתורה

להלן רשימת מקורות בסיסיים המתייחסים לרמזים אודות ירושלים בתורה.
ירושלים איננה נזכרת כלל בשמה בתורה, אך היא רמוזה במספר מקומות, הן בספר בראשית (אברהם מגיע לירושלים פעמים ) והן בספר דברים לקראת כניסת בנ"י לארץ  ( ובפרט לזיקה לנחלת בנימין היא נחלת שכינה ) .
אין המקורות המובאים כאן מקיפים את מגוון דעות הפרשנים ביחס לפסוקים המובאים.
הם מציגים מס' דעות יסודיות שיאפשרו לנו לזהות את המקומות ולעמוד במידה על אופייה ומהותה של העיר ירושלים.
היות ומדובר רק ברמזים – ולא בציון מפורש – הדבר רומז לנו על צביונה העתידי של ירושלים שילך ויתברר במשך הדורות.

א. אברהם בעמק שווה הוא עמק  המלך נפגש עם מלכי צדק מלך שלם
- בראשית י"ד , י"ז – כ"ד
- תהילים ע"ו, ג' " ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון"
- " ויצא מלך סדום לקראתו אחרי שובו מהכות את כדרלעומר ואת המלכים אשר איתו אל עמק שווה הוא עמק המלך " ( בראשית י"ד, י"ז )

" ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ומים והוא כיהן לאל עליון " ( בראשית י"ד, י"ח )
- על פסוק זה אמר הרמב"ם היא ירושלים כענין שנאמר "ויהי בשלם סוכו " ( תהילים ע"ו, ג' ) ומלכה יקרא גם בימי יהושוע  אדני צדק ( יהושוע י, א' ) כי מאז ידעו הגויים כי המקום ההוא מבחר המקומות באמצע הישוב או שידעו מעלתו בקבלה שהוא מכוון כנגד בית המקדש של מעלה ששם שכינתו של הקב"ה שנקרא צדק ובב"ר מ"ג, ו' " המקום הזה מצדיק את יושביו " ומלכי צדק ואדוני צדק  - נקראת ירושלים צדק שנאמר: "צדק ילין בה" (ישעיהו א', כ"א).
- "ומוסיף כאן הרד"ק " כי ירושלים מקום הצדק והשלום לא יסבול עול וחמס ומעשה תועבה זמן ארוך ".
- על הקשר המהותי בין  ירושלים לצדק ר' ישעיהו א, כ"ז "והשיבה שופטיך כבראשונה ויועצייך כבתחילה -  אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה – ציון במשפט נפדה ושביה בצדקה "
- וכן ירמיהו כ"ג, ו' בהקבלה לירמיהו ל"ג, ט"ז " בימים ההם תושע יהודה וירושלים תשכון לבטח וזה אשר יקרא לה' ה' צדקינו "
- דברים י"ז, ח' ועוד רבים...

- על הקשר בין ירושלים לסדום בהקשר זה ובחירת אברהם בירושלים ודחיית סדום לא הרחבנו במסגרת שיעור זה
ועיין על כך  בספרו של הרב מרדכי ברואיר פרקי מועדות במאמרו על ירושלים כרך כ'.
- ובד"ה  "והוא כהן לאל עליון " – אומר הרמב"ן : "להודיע כי אברהם לא היה נותן    
מעשר לאלוהים אחרים אבל מפני שידע בו שהוא כהן לאל עליון נתן לו המעשר לכבוד השם " .
והרמז לאברהם מזה כי שם יהיה בית אלוקים ושם יוצא זרעו המעשר והתרומה שם יברכו את ה'.
- המדרש בבראשית רבה  מב/ה לבראשית י"ד, י"ז אומר כך
עמק שווה רבי ברכיה ורבי חלבו בשם רבי שמואל בר נחמן: ששם הושוו כל עובדי כוכבים וקיצצו ארזים ועשו לו במה גדולה והושיבו אותו למעלה הימנו והיו מקלטין לפניו ואומרים ( בראשית כ"ג, ו' )
"שמענו אדני נשיא אלוקים אתה בתוכינו אמרו לו מלך את עלינו, נשיא את עלינו, אלק את עלינו אומר להם אל יחסר העולם מלכו ואל יחסר העולם אלקו".

ב. אברהם בהר המוריה – עקדת יצחק
- בראשיתכ"ב, כל הפרק ובפרט
פסוק ב' "ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המוריה והעלהו שם לעולה על אחד ההרים אשר אומר אליך "
- דברי הימים ב', ג', א' "ויחל שלמה לבנות את בית ה' בירושלים בהר המוריה אשר נראה לדוד אביהו אשר הכין במקום דוד בגורן ארנן היבוסי " .
- השם מוריה ומשמעותו –
השם מוריה נדרש על ידי המפרשים במספר משמעויות ונביא כאן את עיקריהן.
      -    רש"י : לה' ארץ המוריה: ירושלים וכן בדהי' ב, ג "לבנות את בית ה' בירושלים 
                     בהר המוריה".
           ואונקלוס תרגמו על שם עבודת הקטורת שיש בו מור נרד ושאר בשמים.

      -    הרמב"ן מוסיף ושם מוריה עשאו מן מורא ששם ייראו האלוקים ויעבדו לפניו
          והנכון על דרך הפשט שהוא כמו אל הר המור ואל גבעת הלבונה כי ימצאון שם   
          בהר ההוא מור ואוהלים וקנמון...
          ושם נראה כי הר הבית לבדו ייקרא הר המוריה ואולי נקראת העיר על שם ההר
         ההוא אשר בתוכה הארץ אשר בה המוריה וההר לבדו הוא הנקרא מוריה..."

- הרשב"ם בראשית כב, כ "הכוונה לארץ האמורי".
בבראשית רבה נה/מ נדרש השם מוריה כך : ר' חייא ור' ינאי אחד אמר למקום שהוראה יוצאת לעולם (מלשכת הגזית כשנ' כי מציון תצא תורה) אחד אמר למקום שיראה יוצאת לעולם ורבנן אמרי למקום שהקטורת קרבה וכן אונקלוס על פי הפסוק בשיר השירים ד, ו "אליך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה" ודימו זאת לדביר מקום שדברות יוצאת לעולם מקום שהדבר יצא לעולם.
- פרקי דרבי אליעזר פרק לא (מובא גם ברמב"ן לפס' ב' ד"ה אשר אומר אליך ובפירוש רבנו בחיי לבראשית כב, ט)
"כיון שהגיעו לאותו מקום הראהו הקב"ה לאברהם ואמר לו זה הוא המזבח. הוא המזבח שהיה אדם הראשון מקריב הוא המזבח שהקריבו בו קין והבל, הוא המזבח שהקריבו בו נח ובניו שנאמר ויבן שם אברהם את המזבח (פסוק ט) מזבח אין כתיב כאן אלא המזבח הוא המזבח שהקריבו בו הראשונים".
- קריאת שם המקום ה' יראה
     פס' יד "ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה אשר יאמר היום בהר ה' ייראה"
     רש"י לפס' יד ד"ה ה' יראה:פשוטו כתרגומו ה' יבחר ויראה לו את המקום הזה    
    להשרות בו שכינתו ולהקריב כאן קורבנות.
   ד"ה אשר יאמר היום: שיאמרו לימי הדורות עליו בהר זה יראה הקב"ה לעמו.

שמה של ירושלים
- בראשית רבה כו \ י "אברהם קרא אותו יראה " שנאמר "ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה".
שם קרא אותו שלם שנאמר "ומלכי צדק מלך שלם"
אמר הקב"ה אם קורא אני אותו יראה כשם שקרא אותו אברהם, שם אדם צדיק מתרעם ואם קורא אני אותו שלם אברהם אדם צדיק מתרעם.
אלא הריני קורא אותו ירושלים כמו שקראו שניהם יראה שלם ירושלים" *.
ג. ה' יבחר במקום –
דברים יב פסוקים ה', יא,יד, יח וכן לאורך כל ספר דברים יב, ה.
"כי אם אל המקום אשר יבחר ה' אלוקיכם מכל שבטיכם לשום את עמו שם לשכנו תדרשו ובאת שמה".

* לגבי ירושלים כמחברת בין יראה לשלום, עיין בתהילים קכב ובמאמרו של הרב שביב "ירושלים" עלון שבות אייר התשל"ז עמ' 7-12.
לגבי זיהוי המקום אשר יבחר ה'
- רש"י – לפס' יא ד"ה והיה המקום: בנו לכם בית הבחירה בירושלים וכן הוא אומר בדוד (שמואל ב, ז) "ויהי כי ישב המלך בביתו וה' הניח לו מכל אויביו מסביב ויאמר המלך אל נתן ראה אנכי יושב בבית ארזים וארון ה' יושב בתוך היריעה".
ד"ה שמה תביאו: למעלה אמור לענין שילה
וכאן אמור לענין ירושלים ולכך חילקם הכתוב ליתן היתר בין זו לזו משחרבה שילה ובאו לנב וחרבה ובאו לגבעון היו הבמות מותרות עד שבאו לירושלים".

- רבנו בחיי – לפס' ה' ד"ה כי אם אל המקום אשר יבחר ה' אלוקיכם מכל שבטיכם.
"המקום הזה הר המוריה הוא והיה נודע ומפורסם באומות כי ידעו מעלתו בקבלה, אין צריך לומר ישראל במדבר שהיו יודעין זה מן האבות בהיות שם עקידת יצחק".

מדוע אין התורה מזהה בפירוש את המקום אשר יבחר ה' כהר המוריה
- הרמב"ם, מורה נבוכים ג, מה מונה לכך 3 סיבות –
האחד, אילו ידעו האומות כי שם התפילה מקובלת והקורבנות שם לרצון ירצו כל 
         אומה ואומה להחזיק בו ותרבה מריבה וההריגה בין האומות.
והשני, כי הכנעניים יושבי הארץ אלו היו יודעין כי ישראל עתידין לירש את ארצם 
         ולעבוד ה' יתברך ולהקריב קרבנותיהם באותו מקום היו משחיתים אותו בכל 
        מה שהם יכולים.
והשלישי, כי היו השבטים מריבם זה עם זה, כל אחד ואחד מבקש שיהיה המקום 
             ההוא בנחלתו ותפול המריבה והמחלוקת בניהם כמו שנפלה בבקשת
             הכהונה ולכך בעלים וסתם הכתוב המקום הזה.

ד. בית המקדש בחלקו של בנימין
דברים כג, יב "לבנימין אמר ידיד ה' ישכון לבטח עליו חופף עליו כל היום ובין כתפיו שכן".
רש"י ד"ה לבנימין אמר: שברכת לוי בעבודת הקורבנות ושל בנימין בבניין בית המקדש בחלקו סמכן זה לזה וסמך יוסף אחריו שאף הוא משכן שילה היה בנוי בחלקו שנאמר (תהילים עה) "וימאס באוהל יוסף".
ולפי שבית עולמים חביב משילה לכך הקדים בנימין ליוסף.
ד"ה חופף עליו: מכסה ומגן עליו.

ד"ה כל היום: לעולם משנבחרה ירושלים לא שרתה שכינה במקום אחר.
ד"ה ובין כתפיו שכן: בגובה ארצו היה ביהמ"ק בנוי אלא שנמוך 23 אמה מעין עיטם ושם היה דעתו של דוד לבנותו כדאיתא בשחיטת קדשים אמרי נחתי ביה פורתא משום דכתיב ובין כתפיו שכן. אין לך נאה בשור יותר מכתפיו.

רמב"ן...ונכון הדבר שירמוז בשלוש השכינות הללו {הכוונה למילים ישכון, חופף, שכן} על שלש מקדשים יאמר במקדש הראשון "ישכון לבטח עליו" כעניין שנאמר (דבה"ב, ז, א) "וכבוד ה' מלא את הבית".
ואמר על בית שני "חופף עליו כל היום" שלא שרתה בו השכינה רק היתה מכסה ומגינה עליו או חופף ממש "ובין כתפיו שכן" לימות המשיח כי "ביום ההוא יקראו לירושלים כסא ה'" (ירמיה ג, יז).

.... על דרך האמת ידיד ה' ישכון על בנימין ויהיה זה לבטח לבנימין שיבטחו בה' עדי עד כי בי"ה ה' צור עולמים והוא יהיה חופף ומגן על בנימין כל היום ואל יבושי בעת צרה ובין כתפיו של בנימין ישכון לעד.
ומכאן נקרא שלמה ידידיה בעבור ה' (שמואל ב,יב, כה) יבנה ידידות משכנותיו (על פי תהילים פד,ב) כאשר נקרא שלמה גם כן לומר שמדתו שלמה בשלום....".