פרשת תולדות ה'תש"ע![]() פרשת תולדות ה'תש"ע בס"ד ויתרוצצו הבנים בקרבה בפתח פרשתנו נאמר: "ויתרוצצו הבנים בקרבה, ותאמר אם כן למה זה אנוכי ותלך לדרוש את ה'". יש להבין מעשה זה, האם משום צער עיבור רצתה רבקה לוותר על דור ההמשך, אחרי שנים של תפילות על ידה ועל ידי יצחק אבינו כמו שנאמר: "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו"? עוד יש להתבונן מדוע הלכה לדרוש את ה' כאשר שני הבנים מתרוצצים בקרבה, הרי מן הראוי ללכת באותה השעה לרופא, ומסתבר שכל רופא זוטר היה מאבחן כי מדובר בתאומים? במדרש רבה מצאנו הסבר למצבה של רבקה וכך נאמר: "כשהייתה עומדת על בתי כנסיות ובתי מדרשות יעקב מפרכס לצאת, ובשעה שהיא עוברת על בתי עבודה זרה עשיו רץ ומפרכס". אשר על כן הלכה לדרוש דווקא את ה' – גדולי הדור ולא רופאים, כי מצאה שזו בעיה בהשקפת עולם ולא בעיה רפואית. המגיד מדובנא היה פעם במצב כספי דחוק, והחליט לצאת לכמה ערים בכדי לאסוף קצת כסף בגין דרשותיו. ביקורו הראשון היה בברדיטשוב שם פנה אל מכריו וסיפר להם על מצבו המעציב, וביקש מהם לסדר אסיפה לכבודו בבית המדרש הגדול, אשר שם ידרוש את דרשתו ויקבל את שכרו. תמה אחד מחבריו ואמר לו: הרב שפיקח אתה, כיצד עזבת את ביתך ואת עירך, הרי בוודאי יש לך אוהבים וידידים שם שיכולים לעזור לך, מדוע העדפת לבוא הנה על מנת לדרוש ולדפוק אחרי כן על פתחי נדיבים? הלוא טוב היה לך ולבני ביתך אלמלי ישבת בעירך, ושם היו ידידיך משתדלים בוודאי לעזור לך, ומה ראית להיות נע ונד? השיב לו המגיד מדובנא מפרשתינו, המספרת על צער הריונה של רבקה אמנו שהיה קשה מאוד, התאומים שבבטנה היו מתרוצצים. ורש"י פירש בשם רבותינו, כי התרוצצות זו באה משום שכשהייתה עוברת על פתחי בית המדרש, היה יעקב מפרכס לצאת, וכשעברה על פתחי עבודה זרה היה עשו מפרכס לצאת. ולכאורה הרי יש מקום לשאול: למה צריכה הייתה רבקה לשוטט ברחובות ולעבור על פתחי בית המדרש או על פתחי עבודה זרה ולסבול צער ההתרוצצות? כשהיא רואה שזו התוצאה של ההתרוצצות טוב היה לה יותר לשבת בבית?... אבל התשובה היא פשוטה לא מרצונה הטוב יצאה רבקה לשוטט ולנדוד ממקום למקום, היא ידעה והרגישה שבשבתה בבית יגדל הצער והכאב שבעתיים, וההתרוצצות ברחוב הינו תוצאה לבעיה אמיתית שיש לה ולא מקור הבעיה. אם כן ממה נבהלה כל כך רבקה ומה מקור הבעיה שמצאה שהיה בין בביתה ובין ברחובה של עיר עד שהלכה בעקבות זה לדרוש את ה' ולא את הרופאים? רבקה סבורה הייתה, ששני הילדים שבקרבה הם בוני ההמשך של עם ישראל, ואם כן, יש בקרבה שני יהודים שלוחמים זה בזה, מזה שכל אחד מכה את רעהו בפתח בית המדרש או בפתח בית עבודה זרה הבעיה שהם אינם מתווכחים בסברא ואין ביניהם שקלא וטריה בדברי תורה, אלא "ויתרוצצו", מכים ודוחפים. לפיכך נפל עליה פחד ובהלה, ועמדה לפני שאלה ותמיהה שאין שואלים למיילדת או לנשים זקנות.. זוהי שאלה רוחנית ורצינית ביותר, למה זה אנוכי - האם במחלוקת ומריבה כזו ניתן לבנות את העם היהוד? ולכן – "ותלך לדרוש את ה'", לבית מדרשו של שם, שהיה ה"רבי" של אותו הדור. מה ענה לה שם? "שני גויים בבטנך". טעות בידך לחשוב, שיש בקרבך שני יהודים שלוחמים ח"ו זה בזה. בניין עם ישראל יהיה בקדושה וללא שום מחלוקת ופירוד ר"ל. אלא שבקרבך יש "שני גויים", ורק אחד מהם יהודי. תשובה זו אולי לא נעמה לרבקה שסברה שהיא עומדת ללדת שניים שימשיכו את בני ישראל, אבל כיוון ששמעה שאין בקרבה מחלוקת בין היהודים, נחה דעתה. כי ידעה היא שבמקרה כזה יש עתיד לעם ישראל. למדנו עד כמה כוחו של שלום וההתנגדות למחלוקת. עדיף שני גויים מאשר שני יהודים רבים זה עם זה. |