פרשת בראשית ה'תש"ע![]() פרשת בראשית ה'תש"ע בס"ד בפתיחת חמישה חומשי תורה, ימים אחדים לאחר ששת ימי בראשית כשהעולם עדיין בשממותו, נהרג הבל בידי קין אחיו. המעשה כשלעצמו היה מזעזע ותמוה, אך העיתוי המיוחד הזה מביא להתעמק באירוע קשה זה שבעתיים. בכדי להבין את הרקע שהביא את קין להרוג את הבל אחיו, עד שתובע ממנו הקב"ה - "קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה". ואומרים חז"ל: "קול דם" לא נאמר אלא "קול דמי", שליש עולם שהיו אמורים לצאת מזרעו של הבל נתבע ממך. בפרשה נאמר: "ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה..." ויש להבין פסוק זה הפותח בדבריו של קין אל הבל אחיו סותם את דבריו ולא מבאר, מה אמר קין אל הבל אחיו שבעקבות כן קם והרגהו נפש? המדרש מביא דעות לגבי הרקע וההתדיינות שהייתה ביניהם שבעקבותיו נהרג הבל בידיו קין אחיו. חד אמר: "אמרו בואו ונחלוק את העולם, אחד נטל הקרקעות ואחד נטל את המטלטלין, דין אמר ארעא דאת קאים עליה דידי, ודין אמר מה דאת לביש דידי, דין אמר חלוץ, ודן אמר פרח. מתוך כך ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו", ויש להבין מדוע חילקו את העולם בדרך זו, ומה היה צורך בכלל לחלקו בשעה ההיא? בעוללות אפרים מובא משל בשני סוחרים מערים שונות שנסעו ליריד גדול לסחור בו, ולכל אחד חנות כלבו ענקית בעירו. הואיל ושניהם נזקקו לאותן סחורות ועסקיהם לא התחרו זה בזה, החליטו לשתף פעולה ולערוך קניותיהם בצוותא. הכספים הבלתי מוגבלים שעומדים לרשותם וכמות הסחורות הרבה שבדעתם לקנות בהכרח ודאי יוזילו את המחירים ויגדילו את רווחיהם אמרו לעצמם. ואכן השניים לא הוצרכו לצאת מפתח האכסניה, שמם נודע בכל רחבי היריד, וסוחרים ומתווכים שיחרו למעונם והציעו עסקאות שונות ומגוונות, הביאו דוגמאות והצעות מחיר, והשניים בחנו, דנו, שקלו והחליטו. בא לפניהם מתווך, ואמר: "שמעתי שאתם קונים סחורות מובחרות בכסף מזומן, אם המחיר הוא מחיר מציאה". אישרו השניים פה אחד: "אכן כן". אמר להם המתווך "אם כן, עסקה נפלאה לי עבורכם, סחורה מעולה בפחות ממחצית מחירה! יש כאן שדה עידית המניבה פרי למכביר, בעליה דחוקים בכסף ומוכנים למכרה במחצית שוויה. אם תתמקחו מעט- ירד אך ממחיר זה". "הבה", נצצו עיני האחד. "הבלים", פסק הסוחר השני. התרעם חברו על השלילה הנחרצת: "כיצד חרצת דין? אולי העסקה כדאית ורווחית?! לא בכל יום מזדמנת עסקה בשליש המחיר!" "כדבריך כן הוא", הסכים הלה. "אך במה דברים אמורים, עבור מי תהא זו עסקה מוצלחת ורווחית- עבור תושב המקום המחפש פרנסתו בחקלאות. הוא יקנה קרקע זו במחיר, יעבדנה במסירות ותניב לו תנובתה. ואם לאו- עיתותיו בידו להעבירה לקונה המתאים בעסקה שתותיר בידו רווח. אבל אנו, מתגוררים בערים אחרות ועומדים לשוב אליהן מחר, רוכשים אנו סחורות שבידינו להעבירן ולטלטלן עימנו- ומה נעשה בקרקע שנשאיר מאחרינו? הן תישאר שוממה ובורה!". הנמשל מובן - נשמתנו ירדה לכאן מהעולם העליון כדי לקנות סחורה במחיר זול ולהביאה למקור מחצבתה, שם תרוויח בה רווח עצום. לימוד תורה, שכל מילה שלומדים או שומעים היא מצוות עשה בפני עצמה, מצוות ומעשים טובים, בין אדם למקום ובין אדם לחברו הן סחורה יקרב ביותר עד שאין לך מצווה שאינה מנחילה חלק בגן העדן, שהחלק הזעיר ביותר בו, טוב ויפה הוא מכל חיי העולם הזה, איזה רווח עצום ונפלא! והנה בא "מתווך" ושמו יצר הרע, ומציע לנו עסקה נוצצת במחיר מציאה: לרכוש כאן, בעולמנו זה, "קרקעות"- נכסים שאין שום אפשרות להעבירם לעולם הנצח ולהמירם באושר המופלא- שהרי "אין מלווין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד" (אבות פ"ו, מ"ט). הן לשוטה ייחשב אם יפתה לבבו לרכוש נכסים אלו, במקום לסגל לעצמו חיי נצח שיעשירוהו שם עושר רב!
|