חג הסוכות ה'תש"ע חג הסוכות ה'תש"ע בס"ד הרב שמואל רבינוביץ "אושפיזין" אגדה מספרת ששאלו פעם את רבי צבי הירש ברלינר זצ"ל מפני מה שואלים אצל היהודים את הקושיא "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות" רק בפסח ולא בסוכות, הרי גם בסוכות רואה הילד דברים משונים, פתאום עוזבים את הבית-דירת הקבע ואוכלים בסוכה-דירת העראי, גם זה משונה, א"כ מדוע לא שואל הבן גם בליל חג הסוכות את השאלה "מה נשתנה"? השיב רבי צבי הירש, שבפסח כאשר הילד רואה את כל המשפחה מסובים לשולחן המפואר של ליל הסדר בשלוה, ומקיימים סימנים לבטא את היותנו בני חורין דבר שהוא כל כך מנוגד להווי היהודי של גלות ורדיפות, הוא מיד שואל "מה נשתנה"? כנגד זה בסוכות כשהוא רואה שעוזבים את דירת הקבע ויוצאים לדירת עראי, הרי זה דבר טבעי לעם היהודי, עם מלא רדיפות וגלויות, ומשום כך אינו רואה בזה חידוש ולא מתעורר להקשות. מסר זה הינו המשותף לאושפיזין הבאים להתארח במשך שבעת ימי החג בסוכה. שהרי בשונה ל"מי שברך" שאנו עושים ליד הספר תורה בו אנו מזכירים את אברהם, יצחק ויעקב, משה ואהרון דוד ושלמה, הרי שבאושפיזין נמנה יוסף הצדיק בין שבעת המנהיגים. במקומו של שלמה המלך ומדוע? כי המשותף לכל שבעת האישים הללו היה היותם נודדים, אשר עקרו בשלב כלשהו בחייהם מדירת קבע לדירת עראי. ראשון שבהם הלא הוא אברהם אבינו שנצטווה ב"לך לך", ללכת ממולדתו ומבית אביו אל הארץ אשר אראך, ולאחרי זה לרדת מפני הרעב למצרים, וכמוהו יצחק שנודד לגרר בזמן הרעב, ויעקב אבינו שנמלט עשרים שנה לחרן מפני עשיו אחיו, ואחרי כן יורד למצרים שבע עשרה שנים עד פטירתו. משה רבינו נמלט אף הוא למדין מפני חרב פרעה, ואח"כ מנהיג את ישראל יחד עם אהרון הכהן ארבעים שנה במדבר בארץ לא זרועה, מ"ב מסעות "ויסעו ויחנו". יוסף הצדיק נמכר על ידי אחיו לישמעלים ולמדינים. המורידים אותו למצרים ואף נעשה עבד בבית פוטיפר אשר שמו בבית הסוהר, עד שנעשה משנה למלך, ואחרון דוד המלך שנרדף בנעוריו ע"י שאול המלך ולעת זקנותו ברח לעבר הירדן מפני אבשלום בנו. שבעת האושפיזין נדדו בחייהם כמו מבינים לליבנו, כמו חשים את תחושתנו שעה שאנו נודדים מדירת הקבע של כל השנה אל הדירה הארעית-הסוכה. ואומרים לנו כי זה דרכו של העם היהודי, אך הנדודים מביאים אותו בסופו של דרך אל משכן קבע, אל עולם נצח. רבי לוי יצחק מברדיטשוב זצוק"ל-סניגורן של ישראל היה אומר על כך, לא די להסתפק באורחים שמימיים, בדמויות שאינן אוכלות ואינן שותות ואין קושי לארח אותן, יש להזמין לסוכה אורחים ממש. רבי לוי יצחק עצמו היה נוהג להזמין לסוכתו את עניי עירו, את פשוטי העם, את שולי החברה, ודווקא בהם התהדר באומרו: לעתיד לבוא כשארצה להיכנס בין הצדיקים לסוכת עורו של הלוויתן, חושש שאני שיבוא רבש"ע ויאמר לי: לוי יצחק, מה לך פה בין צדיקי עולם בסוכה זו, ואז יהיה לי פיתחון פה לומר: גם אני בסוכתי אירחתי פשוטי עם, גם אני בסוכתי אירחתי עבריינים, אנא תנו לי גם עתה להיכנס לסוכה זו. יהי רצון שכשם שאנו מקיימים ישיבתנו בסוכה זו, כן נזכה לשנה הזאת לישב בסוכה של לוויתן. 
|
לוח עברי
חגים ומועדים