פרשת ראה ה'תשס"ט פרשת ראה ה'תשס"ט בס"ד הרב שמואל רבינוביץ צדקה מצוות "צדקה" נשתבחה מאוד בדברי חז"ל ובספרים הקדושים, בחשיבותה ובתוצאותיה המבורכות בעולם הזה ובעולם הבא. עד שהרמב"ם בפתח הלכות מתנות עניים אומר: חייבין להיזהר במצוות הצדקה יותר מכל מצוות עשה, שהצדקה סימן לצדיק זרע אברהם אבינו שנאמר: "כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ... לעשות צדקה". מעט מזעיר הוא מה שנכתב בתנא דבי אליהו (זוטא פרק א'): "אבותינו הראשונים מפני מה זכו לעולם הזה ולימות בן דוד ולעולם הבא? מפני שנהגו את עצמן בצדקה. אברהם, יצחק ויעקב, משה ואהרון, דוד ושלמה בנו לא נשתבחו אלא בצדקה. הרי לפנינו התבטאות שמכל עוצמת גדולתם של אבותינו לא נשתבחו אלא בצדקה." גישת התורה לעניין עזרה לזולת אינה גישה הומניטארית גרידא, הרי גם אומות העולם מבינים את הצורך לעזור בעת מצוקה. אך שונה הדבר כשהוא מבוסס על מצוות התורה שמבחינת השקפת עולמה של תורה הממון ניתן לאדם מהשמיים מלכתחילה לא רק עבור עצמו אלא גם כדי להתחלק עם זולתו, ולא בכדי נקרא בפי היהדות העזרה לזולת בשם: "צדקה" הנגזרת מלשון "צדק", כי התורה גורסת שכיון שהממון ניתן מלכתחילה גם לצרכי הזולת, אין זה לפנים משורת הדין אלא זו מידת הצדק ליתן לזולת את חלקו. "לא תאמץ לבבך" אמרה התורה, כי הרי שלושה סימנים באומה: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. אם תפעיל את הלב ואת רגש הרחמנות תגיע לדרגה הנעלית של גומלי חסדים. מידה כנגד מידה - הנהגת ה' עם בריותיו, כדרך שאדם נוהג עם הבריות נוהג בו הקב"ה. כשאנו עומדים בדלתות הישועה שלפני הקב"ה ואומרים בענווה ובחוסר אונים: כדלים וכרשים דפקנו דלתך, עלינו להתבונן איך הרגישו הדלים והרשים כשהם דפקו דלתותינו? איך נהגנו כלפיהם? ולא בכדי אנו פותחים את הווידוי שלנו: על חטא שחטאנו לפניך באימוץ הלב, מהחשש הזה של הנהגת הקב"ה מידה כנגד מידה, כי הרי לא תמיד התייחסנו כראוי לדופקי דלתותינו. מעשה ורב מפורסם נתמנה לשמש כבוד במשרת הרבנות בעיר פלונית. אנשי העיר שבעים ומדושני עונג לא ראו בעצמם את הדחף הרוחני להתקדם ולשפר את כל אותם דברים שהרב התריע עליהם. היה הרב מרצה את דבריו ומתאכזב לגלות עד כמה דבריו לא נשאו פרי. כך שבוע ועוד שבוע הדברים היו יפים, הרעיונות בנויים היטב, הדרשות אכן הביאו את הקהל בהמוניו אלא שבזה הסתפקו. בפעם אחת דיבר הרב מנהמת ליבו. וכך אמר להם: חז"ל הבטיחו לנו כי דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב, וכל דבר מדברי חז"ל הינו אמת לאמיתו. א"כ כך הוא סדר העולם: דברים היוצאים מן הלב נכנסים ללבבות. ישבתי ועשיתי חשבון נפש נוקב, איך יתכן שדברים שאני מתרה עליהם פעם ופעמיים ושמונה עשרה פעמים, ועוד, לא יעילים? הגעתי למסקנה שקיימות אחת משתי האפשרויות: או שדברי אינם יוצאים מן הלב, ולפיכך אינם פועלים מאום, או שקיימת האפשרות השנייה שלכם אין בכלל לב... משהגעתי למסקנה זו, החלטתי לבדוק את האפשרויות, ולכן, הולך אני לומר לכם דבר מה שהוא בוודאי יוצא מן הלב, ואי אפשר בכלל לחשוב שזה משפה ולחוץ, ונראה כיצד יפעלו עליכם הדברים. כולם השתתקו המתח בקהל היה רב, דבריו של הרב נשמעו כתוכחת מוסר עצומה. עכשיו יעמוד הוא לבדוק ולבחון האם יש להם לב. מה יאמר להם? מהם הדברים היוצאים מן הלב אשר יבדקו אם אכן יש לכם לב? וכך אמר: רוצה אני לשטוח את בקשתי ולהתחנן אליכם, כי לאור ההוצאות המרובות למשפחתי הענפה, וההכנסות הדלות עד מאוד, מבקש אני מכם בכל ליבי: תעלו לי את משכורתי... אם תיענו לפניתי הרי שעלי לתקן את ליבי כדי שישפיעו עליכם, ואם לאו, הרי סימן הדבר שדברי יוצאים מן הלב, אך לכם אין לב! אף אחד מאיתנו אינו מחוסר לב שהרי הבורא נטע בנו את הלב, זה הגשמי וזה הרוחני . אלא שיש כאלו שעמלו ועשו מליבם לב אבן. ועל כך הנביא יחזקאל מביא את הבטחת הבורא יתברך של הלב היהודי בימי הגאולה: "והסירותי לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר". על סף השנה נישא תפילה: "לב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקרבינו", כדי שלא נאמץ לבבינו לזולתנו והקב"ה מידה כנגד מידה יקיים בנו: למען יברכך ה' אלוקיך בכל מעשה ידיך אשר תעשה".
|
לוח עברי
חגים ומועדים